There are natural phenomena that are almost inexplicable: the migration of storks, the flowering of anemones – and Kaplan’s protest.
Every Shabbat, like a pagan ceremony with a formal dress code – blue-and-white flags and lots of signs against… well, against something.
Sometimes it’s the legal reform, sometimes it’s the government, sometimes “the end of democracy,” and sometimes it’s just because there’s nothing left on Netflix.

The right-wing Zionist public has already stopped being confused: what started as public discourse has become a permanent circus, which at its peak resembles a demonstration of angry parking inspectors who got confused on their way to a nature party.

🔥 When protest meets Hamas

We have to admit the truth: most of us don’t care if someone wants to spend Saturday evening with a whistle and a flag. The problem begins when the loud show in the square becomes a gift to our enemies.
Rockets launched towards the south? Hamas tweets: “Look, the people of Israel are divided!”
Iran follows with a sneer: “What are nuclear weapons for, if they fight among themselves for nothing?”

Thus, every drum roll in Kaplan became a propaganda gift to Hamas and Islamic Jihad. After all, for them, every picture of a blocked street in Tel Aviv is equivalent to 200 rockets.

🏥 Forced hospitalization? Thanks, we’ll give up

Here comes the real question: What do we do about the phenomenon?
Do we really need to call in ambulances and wrap the protesters in emergency blankets? No.
The average chaplain is not a danger to public health (apart from the noise of the drums). He is mainly a danger to the nerves of the neighbors and to the country’s image in the world.

-- פרסומת --

Therefore, the simple solution is not hospital beds but… ignoring.
As soon as the cameras disappear, the protest also shrinks like a birthday balloon a week after the party.
There is only one problem – the chaplains have a permanent cheerleading squad: Panic 11, Poison 12 and Shock 13 and they do not stop for a moment the caressing and embracing coverage.

💫 The Eternal Spin

What is truly impressive is the chaplains’ talent for inventing a new reason every week for protest:
– If the government passes a law: “dictatorship!”
– If it does not pass: “failure of leadership!”
– If Netanyahu speaks at the UN: “Waste of public money!”
– If he remains silent: “A blow to deterrence!”
בעצם, אין מצב שבו הם מרוצים. זו לא מחאה פוליטית – זו מחלה אוטואימונית: הגוף תוקף את עצמו ומצפה שהאויב ימחא כפיים.

איך להפוך את הקפלניסטים מבעיה למופע בידור

“הקפלניסטים – עכשיו גם בתפריט חמאס”

אומרים שלכל דבר רע יש צד טוב אבל קשה למצוא יתרונות בהמון שמגיע עם דגלי ישראל להפגין נגד… ישראל, כשמאות אלפי עוקבים בערבית מתרגמים בלייב את השלטים.

📺 מבזקי חמאס: “חסכתם לנו עבודה”

לא צריך להיות קצין מודיעין כדי לראות איך מחאת קפלן משמשת את אויבי ישראל:

• בערוץ אל־מנאר: “העם בישראל נלחם בממשלה – סימן שהם בדרך לקריסה.”
• בסרטוני טיקטוק מעזה: חמאס מפרסם קליפים של חסימות כבישים בת”א בליווי שיר ניצחון.
• בערבית קלוקלת ב’אל ג’זירה’: “הציונים מודים בעצמם שהמדינה פשיסטית.”
• בטוויטר האיראני: “הם חוסמים כבישים? חבל על המאמץ שלנו עם המל”טים.”

ככה נראית מלחמה פסיכולוגית חינמית: כשהמפגינים מחלקים את התחמושת התודעתית בחינם, האויב רק מוסיף כתוביות בערבית ושולח לטרנד עולמי.

🐪 המחאה שמאחדת את האזור

יש משהו מרגש בכך שהקפלניסטים הצליחו לאחד סוף־סוף את המזרח התיכון.
איראן, חיזבאללה וחמאס סוף־סוף מסכימים על משהו: שמחאת קפלן מועילה למאבק בישראל יותר מטילים.
לא כל יום יוצא לך לראות ג’יהאדיסטים מודים בהערכה לדגלי כחול־לבן.

⚔️ צחוק, צחוק – אבל זו מלחמה תודעתית

מאחורי ההומור מסתתרת בעיה אמיתית: כשאנחנו משדרים לעולם שאנחנו מפולגים ומבולבלים, זה משמש את תעמולת האויב יותר מכל נאום של סינוואר.
והרי כל ציוץ עוין ברשתות החברתיות הופך לקליפ שמצוטט ב-CNN כאילו מדובר במחקר מדעי על “קריסת ישראל מבפנים”.

✡️ מעט אופטימית לסיום

בישראל של 2025 יש לנו איום מצפון, מדרום, ממזרח – וגם ממרכז תל אביב.
אבל הציונות תמיד ידעה לשרוד לא בזכות מי שצעק בקפלן, אלא בזכות מי ששמר על החזית, על המשק ועל התקווה.
לכן, במקום לאשפז, נמשיך לבנות, להילחם, לעבוד – ונניח לקפלניסטים למצות את האנרגיה במשרוקיות.

אז לא צריך אמבולנסים, ולא צריך משא ומתן עם הרעשנים.
צריך פשוט להמשיך קדימה, לשמור על גב זקוף, ולזכור שהרוב השפוי בארץ הזו הוא ציוני, מאמין, אוהב מדינה – ומבין שהצעקות בכיכר הן רק רעש רקע בהיסטוריה ארוכה של עם שמעדיף מעשים על פני תופים.

הפתרון האמיתי – פחות כותרות, יותר אחדות.
נמשיך לעבוד, לשמור על הגבול ולשלם מיסים, ונניח למחאות להתמוסס כמו כל טרנד ישראלי – מהר יותר מהקצף של הקפה בשישי בבוקר.

כי ההיסטוריה כבר הוכיחה: ישראל שורדת בזכות העשייה, לא בזכות מי שצורח ברחוב קפלן.
הקפלניסטים יבואו וילכו, אבל המדינה תישאר – עם חיוך ציני, דגל מונף, ואמונה שהחוסן הלאומי חזק יותר מכל משרוקית.

👀 לגלות עוד מהאתר אינטליגנטי is סקסי
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם

שם*

מייל*

אני מסכים/ה למדיניות הפרטיות של האתר

-- פרסומת --