הופעתה הפתאומית של אוסטרלית תכולת עיניים בזירת המזרח התיכון

בין פטריוט לרסקיו – על מה לכל הרוחות מדברת ארין מולאן?

אם יצא לכם בחודשים האחרונים לצפות בחדשות, לדלג בין פוסטים, או סתם לרפרש טוויטר מתוך תקווה שהעולם פחות מבעיר – אולי הבחנתם בתופעה המוזרה הזו: אוסטרלית בהירת שיער, עם עיניים תכולות חודרות, נואמת על ישראל, פטריוטיות, וחמאס. לרגע חשבנו שזו פרסומת למברשת שיניים חדשה או דמות בנטפליקס בשם "אמא של נועם". אבל לא, מדובר בארין מולאן, עיתונאית, אקטיביסטית, ופוליטיקאית בהתהוות – שנחתה בחיינו כמו עוף בגריל באמצע ארוחת טבעונית.

הסנדוויץ' האוסטרלי-ישראלי שלא ביקשנו, אבל קיבלנו

אז מי את באמת, ארין?

בתוך ים של תיעודים עגומים, קמפיינים של דיסאינפורמציה, ושיח ציבורי שמרגיש כמו מקלחת עם מים קפואים, צצה מול המסך דמות בלתי צפויה: ארין מולאן, כוכבת תקשורת אוסטרלית לשעבר, שהחליטה שהעתיד שלה הוא לא עוד ראיונות עם כוכבי ריאליטי, אלא עמידה נחרצת לצד מדינת ישראל – בלהט, בהתמדה, ובאנגלית אוסטרלית שגורמת לכולנו לחשוב פתאום על קנגורו, בומרנג, ועל הקשר בין סידני לשדרות.

-- פרסומת --

"People need to understand what's going on here," היא אומרת בטון דרמטי, בזמן שכולנו בודקים אם היא במקרה שליחת הסברה של משרד החוץ או עוד תוצר של AI גוגליסטי שעלה על סטרואידים.

איך הפכה ישראל לפוסטר תלייה בחדרה של מולאן

כששומעים את ארין מדברת על חטיפות, טרור, וצבא מוסרי, אפשר לרגע לשכוח שהיא בכלל לא מכאן. אין לה קרובי משפחה באופקים, היא לא גדלה על במבה אדומה, ובטח לא יודעת מה זה חומוס אבו חסן ביום חמישי ב-13:00. אבל איכשהו, היא מרגישה את זה.

בזמן שחלק מאיתנו שואלים "מתי ייגמר הסיוט הזה", ארין מסתובבת ברחבי העולם, מדברת בפני פרלמנטים, עומדת באולפנים באירופה, ופשוט מתפוצצת על כל מי שמעז להשוות את ישראל לחמאס. לא בסגנון מתלהם, אלא עם קול שקט ומבט נחוש – כזה שגורם לך לרצות להצטרף אליה למסע ולצעוק באנגלית עילגת: "I stand with you, Erin!"

תגובת שרשרת – מה קורה כשאוסטרלית נכנסת לפוליטיקה מזרח-תיכונית

בואו נודה באמת: אנחנו הישראלים רגילים לעיתונאים חובטים. התרגלנו להטפות. התרגלנו לצקצוקי לשון, להטיות מכוונות, לכתבים בריטיים עם מבט מזלזל ששואלים אותנו למה אנחנו קיימים. ואז באה ארין מולאן, ומציעה סיפור אחר. היא אפילו מעריכה את ישראל, תומכת בצה"ל, ואומרת מילים יפות על מוסר יהודי. הקהל הישראלי לא יודע מה לעשות עם זה.

התגובות נעות בין:
– "מי זו המלכה הזאת ואיפה נרשמים לעקוב?"
– לבין: "טוב, בטח שלחו אותה מהשב"כ, זה חלק מהקמפיין."

אפילו בתגובות לפוסטים שלה אפשר למצוא את הישראלי הקלאסי שכותב: "תודה ארין! בואי לטייל בים המלח, עליי לינה וכנאפה!" – ולצידו החשדן התמידי שכותב: "טוב, זה מריח לי כמו ניסיון חדירה איראני, רק עם מבטא אוזי."

לוחמת רשת או לוחמת רגש?

אפשר לתהות: מה מביא אישה אוסטרלית מצליחה, שהנחתה תכניות ספורט וטלוויזיה קלילות, להפוך פתאום לנושאת הדגל של האמת הישראלית? מה גורם לה להקריב את השקט שלה, את הקריירה שלה, ואולי גם את הפופולריות שלה – בעבור עם שהיא לא שייכת לו?

וזה החלק שבו הסאטירה שותקת לשנייה. כי ארין מולאן לא רק נראית כמו דמות מסרט של מרוול עם סופרפאוור של "היגיון במערב הפרוע של הרשת", היא גם מדברת על ערכים. על גבולות. על הבחירה הפשוטה בין טוב לרע. בעולם שבו הכול נהיה "אפור", היא בוחרת שחור ולבן – ומצדדת בלבן.

אוסטרלית אחת, עם הרבה אומץ, והלב (כמעט) יהודי

אולי יום אחד תצוץ סדרת טלוויזיה בשם "ארין מולאן – לוחמת הסברה", ובה נראה אותה נלחמת בשטף של פייק ניוז בעזרת בומרנג אינפורמטיבי. אולי היא תקים מפלגה באוסטרליה בשם "קנגרו לציון". אולי היא פשוט תחזור לשידורי הספורט. אבל כרגע – היא כאן. לא פיזית, אבל ברוח.

והישראלים? הם יודעים לזהות מי בצד שלנו. גם אם יש לה מבטא של מדינת אי, טעם מוזר בטים-טאם, ושום הבנה בסגולות של עראק לימונענע.
ארין – את לא יודעת, אבל את קיבלת אזרחות של כבוד בלב של כל מי שכבר לא יודע למי להאמין, ורק רוצה לשמוע קול ברור של שפיות. גם אם הוא נשמע כמו נדי האוסטרלית.

סיכום קצרצר לנודניקים:

• כן, זו עיתונאית אמיתית.

• כן, היא תומכת נלהבת בישראל.

• לא, היא לא נשלחה מהסברה רשמית – היא פשוט מישהי שעדיין מאמינה במה שנכון.

• וכשתבוא לארץ בפעם הבאה – תכינו לה מישהו שיסביר מה ההבדל בין חומוס טוב למעולה.

כי היא עשתה בשבילנו הרבה – במינימום, מגיע לה מנה פלאפל וחיוך.

ולבסוף – מומלץ, חשוב ומרגש – ארין מולאן ביוטיוב