בסוף, כל הטכנולוגיה הזאת לא שינתה דבר אחד: אנשים עדיין רוצים קשר – אמיתי, עמוק, יציב.
אבל הדרך אליו הפכה מורכבת יותר.
ברוכים הבאים למאה ה־21 – המקום שבו זוגיות היא "סטורי", בגידה היא "טעות אנוש" עם אימוג'י עצוב, ונישואין הם חוזה קונסומטרי עם פסקת יציאה אחרי שנה.
האם אפשר לחיות יחד בלי מאבקי כוח? אולי. אבל למה? חלק מהקסם במערכת יחסים זו בדיוק השאלה הזאת: מי הבוס כאן בכלל?
"עוד לא סבלתי די" הוא לא רק משפט, זו תפיסת עולם.
כזו שמלמדת אותך לחפש עומק, להטיל ספק בנוחות, ולזכור שהחיים הם לא רק מה שקורה – אלא גם איך אתה מרגיש לגבי זה.
בפעם הבאה שמישהו יגלגל עיניים וישאל “מה הקטע עם לא לגעת?”, אפשר לענות בפשטות: זה לא פחד ממין, זה חשד עמוק בכך שדברים טובים מדי, בלי גבולות, נוטים להיגמר רע
זוגות חכמים – דתיים או חילוניים – יודעים: כל ריב הוא הזדמנות לצמיחה .. ולסלט ביצים משותף אחר כך
על האישה הישראלית – תופעה נדירה, מסקרנת, בלתי ניתנת לחיקוי ומצחיקה באופן שמצריך קורס בנשימה עמוקה.
איך פרחים, מבטים עמוקים ושיחות עד חצות מתחלפים בשלט של המזגן שאף אחד לא מוצא כשהכי צריך אותו
כי בסוף, הזוגיות היא לא על מי שולט בשלט, אלא על זה שמוכן לוותר עליו – רק כי קר לו קצת.
איך נראים חיי האהבה של הורים טריים, ומדוע "ערב רומנטי" כולל בקבוק פלמקס, שלוש מגבונים וחצי שעה של שקט יחסי?
