ברוכים הבאים לכנסת ישראל, המקום שבו דמוקרטיה פוגשת אקוסטיקה גרועה, מזוזות כשרות למהדרין, ומעלית שתמיד עולה רק כשאתה בכלל יורד. זהו הבניין שמחזיק 120 ח"כים, מאות יועצים, עשרות עוזרים, אפס חוקים מתפקדים כמו שצריך – והמון אוויר חם.

🏛 איך זה בנוי?

מבפנים, הכנסת נראית כמו שילוב בין קיבוץ בעמק הירדן לבין מלון בירושלים שנותר משנות ה-70. היא מחולקת ליחידות הגיוניות לפי חוקי הפוליטיקה:

• אולם המליאה – איפה שאמורים להצביע, אבל בעצם מתווכחים על ציוץ בטוויטר מלפני יומיים.

• ועדות הכנסת – איפה שמתקיימים דיונים חשובים מאוד, שמהם יוצאים חוקים שלא עוברים.

• קפיטריה – המקום שבו מתנהלים המו”מ הכי דרמטיים, עם תפריט שנשאר קבוע מאז רצח רבין.

  -- פרסומת --

  

• המרפסת – מיועדת לצילומי סלפי עם נוף לירושלים כדי להוכיח שבאמת הגעת לעבודה.

💸 כמה זה עולה לנו?

על פי הערכות רשמיות, תקציב הכנסת השנתי מתקרב ל-800 מיליון שקלים.
כדי להבין מה אפשר לעשות עם זה, הנה כמה חלופות היפותטיות:

• לבנות עוד 4 בתי חולים

• לספק מעונות יום לכל תינוק במדינה עד גיל 18 (כן, גם אם הוא לא צריך)

• לקנות לכל חבר כנסת תותח מים ולשחרר אותם לים

אבל במקום זה – אנחנו מקבלים נאומים נרגשים על ציונות לצד דיון של שעה בשאלה האם מותר להכניס דג מלוח לדיון בוועדת חינוך.

🪑 מה עושים שם באמת?

ממבט מהצד, נדמה שהכנסת היא מקום מלא בעבודה:

• יש ישיבות

• יש דיונים

• יש ישיבות על דיונים

• ויש פוסטים על ישיבות על דיונים

אבל בפועל, יש ימים שבהם במליאה יושבים ארבעה ח"כים, שני תרגומים סימולטניים, וחבר ליכודניק ששכח ללכת הביתה מאתמול.

כמות הזמן שמושקעת בדיוני חירום על דברים שלא דחופים – גדולה בערך כמו כמות הזמן שמושקעת בוועדת אתיקה לדון בחבר כנסת שהעליב חבר כנסת אחר שדיבר על חבר כנסת שלישי.

🧪 ניסויים בכנסת: חוקים שמתחילים בהתלהבות ונגמרים בבכי

הכנסת היא מעבדת חוקים פעילה – רק בלי התוצאות. כל ח"כ מגיש עשרות הצעות חוק בשנה. מתוכן:

• 90% נכתבות רק כדי שיופיעו בסטטוס

• 7% מגיעות לקריאה ראשונה ואז נתקלות במילה "תקציב"

• 2% מתפצלות לשש גרסאות סותרות

• 1% עוברות – אבל אף אחד לא יודע איך ליישם אותן

כך נולדו חוקים כמו "חוק יום שוקולד לאומי" או "חוק איסור מכירת כפכפים בגובה מסוכן".

👥 מי באמת עובד בכנסת?

מי שמזיז את הדברים בכנסת הם לא רק הח"כים – אלא צבא שלם של:

• יועצים

• דוברים

• עוזרים פרלמנטריים

• לוביסטים

• ח"כים לשעבר שלא מצליחים להיגמל

כולם רצים במסדרונות עם טלפון ביד, קלסר ביד שנייה, והבעת פנים של: "כן כן, אנחנו בדרך לוועדה!", כשבפועל הם הולכים לקפיטריה לבדוק אם יש עדיין סביח.

🧩 תופעת "כנסת זה לא בית" – למה אף אחד לא מרגיש שייך

למרות ההצהרה החוזרת: "הכנסת היא בית העם", נדמה שזהו הבית שאף אחד לא רוצה להישאר בו אחרי חמש.
כל ח"כ מדבר על חשיבות המוסד, אבל בו זמנית גם חולם לפרק אותו, לשנות לו את התקנון, לשפץ אותו, או להקים כנסת אלטרנטיבית בחולון עם אקוסטיקה סבירה.

במילים אחרות: בית העם, רק בלי עם. או בית. או לפעמים – חוקים.

משפט לסיכום הפרק:

הכנסת היא כמו חתונה משפחתית: כולם מזייפים חיוכים, מדברים חצי אמת, ולפעמים מישהו זורק כיסא – אבל אתה ממשיך לבוא כי זה שלך, איכשהו.