המנדט – או למה לעזאזל הנשיא תמיד נראה מופתע מחדש מהכאוס הזה

אחרי שהמדינה שלמה נשמה לתוך שקית נייר במשך 48 שעות, אחרי ספירה חוזרת של פתקים שהיו שייכים בכלל לבחירות להסתדרות המורים, מגיע הרגע החגיגי:
הנשיא מזמין את כולם לבוא לדבר.

וכמו תמיד – הוא מופתע.
הוא לא מבין איך שוב אין רוב, איך כולם מסוכסכים, ואיך ש"ישראל דמוקרטית-חילונית-עממית עם חזון לגליל" קיבלה יותר מנדטים ממפלגת השלטון לשעבר.

🏛️ הנשיא – מנחה של ריאליטי פוליטי

ביום רגיל, הנשיא הוא תפקיד סמלי:
נואם בטקסים, גוזר סרטים, ומעלה לאינסטגרם תמונות עם תינוקות.
אבל ברגע הבחירות – הוא הופך למשהו בין פסיכולוג, מגשר, וגננת של גן חובה־על־סטרואידים.

כל יו"ר מפלגה נכנס אליו לחדר עם הבעת פנים של:

“אנחנו פה לא בשביל לפצל. אלא בשביל לאחד, אבל בתנאים שלנו.”

-- פרסומת --

הנשיא מהנהן, מחייך, ובתוך תוכו שואל:

“למה לא בחרתי להיות אסטרונאוט?”

🤝 סבב ההמלצות – חוויה פסבדו-דמוקרטית

המפלגות מתייצבות בזו אחר זו:
כל אחת באה עם חיוך קטן, תקווה גדולה ויכולת הבעה של חתול במצוקה.

• יש כאלה שאומרים: “אנחנו ממליצים עליו, אבל רק אם הוא לא ישב עם ההוא.”

• יש כאלה שלא ממליצים על אף אחד – רק מקטרים.

• יש כאלה שאומרים: “אנחנו ממליצים על עצמנו.”

• ויש כאלה שבכלל חשבו שבאו לפגוש את הנשיא בשביל סלפי.

ובסוף – הנשיא עומד מול המצלמות ואומר את המשפט ההיסטורי:

“לאחר ששמעתי את כל הסיעות, אני מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על… [שם המועמד שאף אחד לא באמת סגור איך הגיע לשם]”.

🧩 שלב הפאזל הפוליטי

מרגע קבלת המנדט, מתחיל פרק טלוויזיוני חדש:

• פגישות עם מצלמות מחוץ לחדר.

• שיחות חשאיות שהודלפו בטעות עם פילטר דרמטי.

• ציוצים באורך מגילת העצמאות.

• שמועות על “פריצת דרך”.

• ולפחות פעם אחת – דרמה על כך שמפלגה קטנה דורשת את תיק המשפטים והקולינריה גם יחד.

המועמד מרכיב ממשלה – כמו ילד שמנסה להרכיב לגו כשחצי מהחלקים הם משנות ה-80 וההוראות ביוונית.

⏳ הזמן אוזל. והשעון מתקתק בקול

14 ימים.
הארכה של עוד 14.
ואז מבזק חדשות: "המועמד מחזיר את המנדט לנשיא."

זה נשמע כמו דרמה היסטורית.
אבל בעצם – זה קורה כמעט כל פעם.

🪃 המנדט עובר הלאה

הנשיא מגרד את פדחתו, שואל “מי נשאר?”
והעם – שוב צופה בטלוויזיה, עם בירה ביד ותחושת דז’ה־וו עיקשת.

“לא ייאמן, שוב לא הצליחו.”
“ממשלה צרה? רחבה? סתם מדוכדכת?”
“הם שוקלים רוטציה, אבל הפוכה – קודם להתפטר ואז לקבל את התפקיד.”

📜 המנדט אצל הנשיא הוא כמו כדור משחק – עובר מיד ליד, כולם בועטים בו, ואף אחד לא מבקיע. כל פוליטיקאי בטוח שהוא זה שיקים את הממשלה, עד שהוא מגלה שבן בריתו דורש חצי מהממלכה וחופשה עם רכב צמוד. והנשיא? הוא רק רצה להדליק משואה בשקט.