שנה וחצי קדימה – והנה שוב מדברים על בחירות. כי למה לא בעצם?

ובכן, עוד לא יבשה הדיו על החוק האחרון שזכה לשם המפוצץ "חוק ההסדרה המחודשת של ועדת ההסדרה של הסדרת המערך הממשלתי להסדרה" – וכבר, איך לומר… השמועות מתרוצצות.

השד הבחירותי יצא מהבקבוק, והפוליטיקאים מתלחשים:

“זה לא סופי, אבל… יש סקרים.”
“אם זה ממשיך ככה – אי אפשר להחזיק את זה.”
“העם בשל!”
(הוא לא.)

🧠 מי מעלה את זה ראשון?

כמו תמיד, זה מתחיל במישהו מהקואליציה, שרואה סקר טוב בגל"צ אחרי שהורידו לו חצי מהמדדים בגלל עיכוב בפינוי זבל ברהט.
הוא חושב לעצמו:

"אם נלך עכשיו, נרוויח! אולי אפילו נשמור על כל הג'ובים!"

-- פרסומת --

העוזר הפרלמנטרי שלו שומע את זה ומדליף לעיתונאי עם טיקטוק.
הכותרת ב-Ynet תוך שעה:
“הולכים לבחירות? גורמים בליכוד: לא מן הנמנע”
(אגב, "גורמים בליכוד" זה כנראה ההוא מהתחזוקה בכנסת.)

🧪 הציבור? כבר מפתח אלרגיה

פעם הבחירות היו כמו גשם ראשון: מרגש, מסעיר, מביא תקווה.
היום – זה כמו הגשם השלושים באוגוסט:
"די כבר! השמיים נוזלים לי על החיים ואין לי מטרייה.”

תגובות נפוצות ברחוב:

• “בחירות? שוב??”

• “עוד יומיים חופש לפחות.”

• “זה אומר שאין לימודים?”

• “הם יודעים שזה עולה לנו מיליארדים, כן?”

• “יאללה תן לי קלפי עם מזגן ואני שותק.”

🗳️ והפוליטיקאים? כבר חצי בריצת אמוק

• מתחילים להזמין סיסמאות ("עתיד בטוח לכולם" – נשמע טוב, ריק לגמרי).

• שומרים על פרופיל גבוה: כל ראיון הוא קמפיין.

• מבטלים חוקים שהם בעצמם העבירו – “כי אנחנו נגד, בעצם.”

• מסתובבים בשווקים ומצלמים סלפי עם קישואים כאילו הם סלבס בצמחייה.

• אחד מהם אפילו התחיל להתעניין במיינסטרים טיקטוק – טעות טרגית.

💸 תקציב? קואליציה? ממשלה? מה זה בכלל?

מרגע שכולם מריחים בחירות – אין ממשלה. יש רק קמפיין:

• השרים מפסיקים לנהל.

• הח"כים מפסיקים להצביע.

• ועדות מתכנסות רק בשביל להצטלם.

• והדוברים כותבים יותר סיסמאות מאשר הודעות לעיתונות.

במילים פשוטות: זה הזמן שבו הדמוקרטיה נראית כמו תכנית ריאליטי עם תקציב של האו"ם ולוח שידורים של “האח הגדול VIP פלטינה.”

🧯 ומה עם הסיבה לבחירות?

תלוי את מי שואלים:

• "משבר באמון הציבורי."

• "אין שיתוף פעולה עם השותפים."

• "הרפורמה נעצרה."

• "הם לא נותנים לי לנהל את המדינה כמו שאני רוצה!"

• "כי נמאס לי מהם."

• "כי אני מאמין בעם ישראל!" (והוא פחות בך.)

בפועל? הסיבה האמיתית היא תמיד אותה סיבה:
"נראה לי שאני אצליח יותר עכשיו מאשר אחר כך."

📜 בפוליטיקה הישראלית, הבחירות הן כמו חופשה באילת – תמיד מדברים עליהן, תמיד מתלוננים עליהן, ותמיד איכשהו יוצאים אליה שוב. הקואליציה מתפוררת, האופוזיציה מתחזקת (בסקרים, לא במציאות), והציבור מחפש שוב את תעודת הזהות. תתחדשו.