יום העצמאות ה-78 הוא לא רק חג לאומי, הוא תזכורת – שכל מה שנראה בלתי אפשרי – יכול לקרות.
ושלפעמים, דווקא העם הכי עקשן בעולם, הוא גם זה ששורד הכול … כולל עצמו.
יש הרבה דברים חשובים בעולם: שלום עולמי, חינוך לערכים, מניות בטסלה. אבל יש רק דבר אחד באמת חיוני להישרדות המין האנושי – סבתא.
סבתא היא לא רק תואר משפחתי. היא מוסד. היא מערכת תמיכה. היא מונית שירות לרגשות. והיא האדם היחיד שיאמר לך שאתה מושלם — גם אם הרגע שפכת חצי סיר מרק על הכלב.
בעולם של 2026, זה לא מי שצודק מנצח –
זה מי שפועל בזמן שהשאר עדיין כותבים נייר עמדה.
פייסבוק היא לא חבר. היא לא פלטפורמה ניטרלית. היא גוף פוליטי. היא מעצמה. היא התאגיד החדש שאומר לנו מה לחשוב, מה לומר, ומה לא להגיד. וכל זה, כשאנחנו מנדבים לה מידע, רגשות, תמונות, ואפילו זכרונות.
עולם ההכללות – המקום שבו המוח חוסך אנרגיה, ההיגיון יוצא להפסקת סיגריה, והמציאות נדרשת להתאים את עצמה למשפט אחד קצר, חד, ולא נכון.
זו לא תקשורת חופשית, זו תקשורת חופשית מעצמה
יש רגעים בהיסטוריה שבהם ארגון ענק מגלה פתאום שהוא עדיין חי – אבל בעיקר מכוח האינרציה. כזה הוא מצבה של NATO במאה ה-21. הברית שהוקמה כדי לעצור את ברית המועצות הפכה, עם השנים, לארגון שמנסה לעצור בעיקר את המבוכה של עצמו.
פוסט רעיל במקצת על פורים … הכל בגלל פחות מדי שינה וחוסר בקפאין בורידים …
אולי זו תהיה אחת האירוניות הגדולות של ההיסטוריה: האימפריה ששחררה את היהודים תמצא את עצמה, אלפי שנים אחרי, נעה לעבר חופש בגלל אותם יהודים.
במזרח התיכון – האזור שבו גם מזג האוויר וגם הטמפרמנט אינם נוטים לאיפוק – רמדאן הפך, במיוחד בעשורים האחרונים גם לזירה פוליטית, תקשורתית ולעיתים נפיצה במיוחד.
