הבחירות – או איך תוך שלושה חודשים שכחנו מי נגד מי, למה ולכמה זמן

אז הנה זה קורה שוב:
הכנסת מתפזרת, התקשורת מתחרפנת, הציבור מבולבל, והפוליטיקאים חוזרים לעמדת שיווק עצמי אגרסיבי עם גוון אידיאולוגי קל.
אנחנו בבחירות.
עוד אחת.
כן, שוב.
מה, לא התגעגעתם?

בואו נודה באמת:
כבר לא צריך סיבה לבחירות בישראל.
מספיק שמישהו שוכח להגיד “בוקר טוב” בישיבת ממשלה – והופ! המדינה על הטילוג של דגלים, קלפיות, וסיסמאות עם פונט מכוער.

🔄 מה קורה בשלב הזה?

שלב א’: כולנו שכחנו מה קרה בקדנציה האחרונה.

– מי היה שר התחבורה?
– מי התחיל את הרפורמה?
– למה התפטר השר לביטחון קהילתי דיגיטלי?
– מי זו בכלל "הסיעה המאוחדת לשוויון לוגיסטי" ולמה יש לה מנדט אחד?

כלום.
אין זיכרון קולקטיבי.
רק תחושת דה-ז’ה-וו מתמשכת כמו קפה שחור בלי סוכר.

-- פרסומת --

📺 קמפיינים: קרקס מתוזמר בקול רם

• "ביבי או טיבי" חוזר עם עדכון גרסה ("ביבי או ביבי, אבל תבחר נכון").

• "ישראל צריכה שינוי" חוזר על עצמו בפעם ה־12.

• מישהו מבטיח מהפכה, אבל שוכח להסביר מהפכה של מה.

• והסיסמאות? כמו טוסט קר אחרי הפגנה – נשמעות טוב, אבל לעוסות לגמרי.

דוגמאות לקמפיינים נוכחיים:

• "מנהיגות. יציבות. ניסיון. מישהו?!"

• "איתך, באחריות – עד שלא נבחר שוב."

• "עתיד לכולם – חוץ מאם אתם גרים מעבר לקטמון."

• "כלכלה. ביטחון. ערכים. וקצת תמונות מהצפון."

🧠 הציבור מנסה להבין מה לעזאזל קורה

הבחירות הן כמו צפייה בעונה שישית של טלנובלה שאתה לא עוקב אחרי הדמויות בה כבר שלוש שנים.
כולם נראים מוכרים.
העלילה מופרכת.
ואף אחד לא יודע מי הדמות הראשית יותר.

שאלות נפוצות:

• “רגע, הוא לא היה עם ההוא?”

• “מתי הם נהיו ביחד?”

• “מה זה המפלגה החדשה הזו עם הסמל של ציפור נינג'ה?”

• “למה כל הקמפיינים נראים כמו פרסומות לביטוח חיים?”

🤝 בריתות רגעיות עם חיי מדף של יוגורט

פתאום מפלגות מאחדות כוחות:
– ימין עם שמאל.
– דתיים עם ליברלים.
– פוליטיקאים עם אנשים שבטעות נכנסו לחדר הלא נכון.

והכול בשביל "חזון משותף" שכתבו במפגש זום באורך 17 דקות.

תוך יומיים:
– מתחילים לריב.
– משגרים ציוצים עוקצניים.
– ואז נפרדים "באופן ידידותי, תוך הערכה הדדית ונכונות לשיתוף פעולה עתידי."
(שזה תרגום ל: "שיישרף.")

📊 הסקרים – לונה פארק של תקווה מזויפת

כל סקר חדש משגע את כולם:

• “מרצ מתקרבת ל-4 מנדטים!”

• “ליכוד בירידה – אבל רק בסקרים של ערוץ 12!”

• “סער מתחזק בקרב גברים מעל גיל 75 באום אל-פחם.”

• “המפלגה לזכויות הגמדים בשיתוף חסרי הסבלנות חוצה את אחוז החסימה!”

אבל כולנו יודעים שבסוף – הסקרים יטעו.
תמיד.
ובכל זאת – נתמסר אליהם כאילו הם הורוסקופ אישי משודרג.

📜 בחירות בישראל זה לא רק אירוע דמוקרטי – זה ז’אנר בפני עצמו. פסטיבל של שכחה המונית, הבטחות ללא אחריות, איחודים בלתי סבירים וקמפיינים שמתנהלים כמו תחרות ממים. ושוב, תוך שלושה חודשים, נעמוד כולנו בקלפי – עם טופס, תקווה, ודחף עמוק להגיד “אולי הפעם…”