כי אם כבר לריב, אז עם ערכים, שיח מכבד, וקצת פסוקים מאולצים.

"ושמת שלום בין איש לאשתו" – אבל קודם ריב קטן, כן?

הזוגיות הדתית, כמו החמין של שבת – עמוקה, מחממת לב, אך עלולה לשרוף אותך אם לא שמים לב לטמפרטורה.
אנחנו לא נגד שלום בית – חס ושלום! להפך. אנחנו בעד שלום בית עם דרמה מבוקרת. כי גם בבית של זוג דתי, שבו הכול נעשה "לשם שמיים", לפעמים יש ויכוחים אם להדליק את המזגן בשבת, מי שכח לקנות גפילטע פיש, ולמה הוא לא הניח את הטלית שלו בארון מאז תשעה באב.

אז איך מתווכחים נכון, בלי לפגוע בנפש, בלי לעשות חילול ה' מול הילדים, ועם כמה ציטוטים מהגמרא לחיזוק?

ההכנה לריב – שיעור א'

1. תיזמון זה הכול
   לא מתווכחים בשבת!
   שבת היא מקור הברכה – לא מקור הפיצוץ. שמרו את זה ליום ראשון אחרי הקפה. ריב שמתחיל בצאת שבת – מחייב הבדלה עם "בורא מְרִיבות האש".
2. לבוש הולם לריב
   מתווכחים רק כשאת/ה בלבוש מהוגן. גופייה עם כתם חרדל? זו לא הדרך לריב מכובד.
   כיסוי ראש? עדיף, כדי שהשכינה תשרה ביניכם גם כשקצת פחות נעים.
3. כוונה לפני הוויכוח
   עמדו שניכם רגע בשקט ואמרו בלב: "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה… שנריב בכבוד, מתוך מטרה לבנות ולא להרוס."

טכניקות השהייה – "סייג לחכמה, שתיקה"

1. "אשתדל לא לדבר מתוך כעס"
   או בתרגום מעשי: לנשום עמוק, להיראות כמו מלאך סובל, ולחכות שלוש שעות עד שתוכל להרים גבה ולהעיר.
2. לשמור דברים בלב – עד שהם הופכים לטקסט של מגילת איכה
   אם כבר לשחרר – אז בצורה מסודרת, עם מבוא, גמרא, ראשונים ודעת הבית יוסף (שהוא כמובן בעדך, ברור).
   אפשר גם לציין: "כבר מר”ח אלול אני חשה שיש התרחקות…"
3. השהייה פסיבית: ניתוק קשר עין + אנחה מהדהדת + פתיחת ספר תהילים בקול רם מדי
   זהו האות ל*"אני כועסת אבל גם צדיקת יסוד עולם"*.

רפרנסים מהעבר – כי גם ה' זוכר את חטאי העגל

1. "זה בדיוק כמו אז, כשהגענו באיחור לחתונה של רבקה, כי היית צריך לסיים את הדף היומי"
   אין כמו לשלב תלונה עם אזכור של לימוד תורה – מביך אך בלתי ניתן להפרכה.
2. "בדיוק כמו שקנית את הסידור החדש לעצמך, אבל לי שכחת לקנות חומש חדש לחוג"
   כעס צרכני הוא אוניברסלי, אבל עם טאץ' תורני – זה פיוטי.
3. "כמו שכתבתי לך בוואטסאפ ולא ענית לי עד אחרי מנחה"
   התלונות מקבלות ממד רוחני – הרי ברור שהוא היה בשיעור. או לפחות כך הוא טוען.

דרמטיזציה מול הילדים – אבל באווירת בית יעקב

1. שפת גוף דרמטית, תוכן מוגבל
   משפטים כמו: "אני מתפללת כל יום על השלום בבית הזה"
   או: "רבונו של עולם, תן בי כוח להכיל." – אלו משפטים שמרגשים גם את בת ה-6 וגם את הסכו”ם.
2. שילוב פסוקים
   "לא טוב היות האדם לבדו – אבל לפעמים זה לא פשוט איתך."
   או: "הקב"ה סולח כל שנה – אולי גם אתה תוכל פעם אחת לא להזכיר את מה שקרה בסוכה ההיא."
3. *הקראת תהילים מול הילדים בקול, תוך הדגשת פסוקי "מָה־רַבּוּ צָרָי"
   יש בזה גם תחושת טקס – וגם מסר חינוכי.

סולחה מהוגנת – עם ברכה, לא רק סליחה

1. בקשת סליחה עם כוונה (ולא רק בעשרת ימי תשובה)
   "אני מתנצלת, באמת, לא התכוונתי לפגוע. אולי באמת הייתי צריכה לדבר איתך בנחת."
   המשפט הזה יכול לגרום לכל רב לכתוב עליכם טור בשבח השלום.
2. פיוס עם אוכל ביתי – או לפחות עם קוגל
   "הכנתי לך מרק עם אטריות כמו שאתה אוהב – למרות שאתה עדיין טועה."
   זו דרך אקטיבית להגיד: סולחת – אבל זוכרת.
3. סיום בקידוש קטן
   אפשר ממש לשתות כוס יין ביחד, להרים לחיים ולומר: "שנזכה לבנות בית של אמונה, שמחה – וקצת ציניות בריאה."

סיום: כי גם בבית של תורה – יש לפעמים קצת "דינים"

ריב זוגי זה לא סימן לכישלון – זה סימן שהבית חי, שיש תקשורת (גם אם היא לעיתים נשמעת כמו קרב בין רש"י לרמב"ם).
אבל זוגות חכמים – דתיים או חילוניים – יודעים: כל ריב הוא הזדמנות לצמיחה. ולסלט ביצים משותף אחר כך.

אז בפעם הבאה שתתעורר מחלוקת – עצרו רגע. אולי תביאו מקור ממסכת גיטין (ולא, לא כדי לאיים). אולי תכתבו מכתב סליחה בסגנון ר' נחמן. אולי פשוט תכינו תה עם נענע ותגידו אחד לשני:

"נו, העיקר שיש לנו אחד את השנייה. גם כשאנחנו רוצים לזרוק אחד את השני."

-- פרסומת --

👀 לגלות עוד מהאתר אינטליגנטי is סקסי
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם

שם*

מייל*

אני מסכים/ה למדיניות הפרטיות של האתר

-- פרסומת --