ההבדל בין אתאיסטים לאגנוסטים איננו רק עניין תאולוגי. הוא משקף שתי דרכים שונות להתמודד עם אי־ודאות.
האתאיסט מחפש הכרעה, האגנוסטי מקבל את הספק … האחד נאבק בשאלה, השני חי לצידה.
אולי המילה "התעוררות" לא מדויקת … כי זה לא שהתעוררנו ממשהו – נזכרנו.
נזכרנו מי אנחנו, איפה אנחנו חיים … ומה המחיר של לשכוח.
נניח שאתה יושב לך בעסקית בצהריים, כולך מוכן לרגע השיא – ואז המלצר שואל: "ומה תבחר – עם סלט או עם תוספת?"
זה הרגע שאתה מבין: המלחמה התחילה.
הגיע הזמן להכיר בזה: עישון פסיבי הוא אחד התחביבים הלא-רצוניים הנפוצים ביותר בעולם.
אנחנו לא בחרנו בזה, אנחנו לא נהנים מזה, אבל איכשהו כולנו משתתפים.
ה-S&P 500 הוא כמו ריאליטי כלכלי מתמשך: לפעמים מרגש, לפעמים משעמם, לפעמים מלא דרמות
כל פעם שמישהו אומר “זה לא האיסלאם, זה הקיצונים” – ההיסטוריה מגחכת בשקט
דו"ח עתידני-אבולוציוני-חברתי-פסיכולוגי, ובעיקר סטנדאפ ביולוגי על אנושות עם 360 מעלות של בלבול
הקידוש הוא רגע שבו העולם עוצר. הכל נרגע. הנרות דולקים, הרעש נחלש, והיין נשפך (במכוון או בטעות).
זו מסורת בת אלפי שנים, אבל גם שיא של כל שישי בבית יהודי.
אם הצלחת לגדל ילדים, לשלם משכנתא ולשרוד את מחירי הקוטג' – אתה יכול גם להתחיל לרקוד סלסה, ללמוד טניס, או ללכת כל יום 20 דקות בלי למות.
וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, כַּאֲשֶׁר גָּבְרוּ הָאִיּוּמִים מִטֶּהְרָאן וְהִתְקָרְבָה הַסַּכָּנָה אֶל סַף בִּלְתִּי נִסְבָּל, וַתַּחְלֵט יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא תְּמַתֵּן עוֹד. וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: אִם לֹא אֲנִי לִי – מִי לִי, וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי – מָה אֲנִי?
