תארו לעצמכם עולם שבו נשיא מדינת ישראל לא מחייך חיוך מובך כששואלים אותו שאלה פוליטית, אלא פשוט עונה: "אני לא מתערב בזה".
עולם שבו הנשיא לא מרפרף על שירים של יהודה עמיחי בטקסים כדי לשדר "ניטרליות תרבותית", אבל גם לא מחבק חוקים שהוא אמור רק לחתום עליהם.
עולם שבו הנשיא הוא פשוט… נשיא.
פעם, כדי להביע דעה היית צריך לעבור שלוש מערכות סינון: עורך ראשי, קפה הפוך ומדור תרבות עם נטיות שמאליות חריפות. היום? אתה לוחץ על "הקלט", משחיל את האוזניות, ויוצא למסע דעה חופשי על גלי האתר.
ברוכים הבאים לעידן הפודקאסטים – איפה שכל אחד יכול לשדר, גם אם הוא ימני, דתי, חושב אחרת, או — רחמנא ליצלן — משתמש בשכל ישר.
בין פודקאסטים שמלטפים את המציאות לבין כאלה שחותכים אותה בסכין של שכל וצחוק – "Israel Update" של מייק דורנט וגדי טאוב הוא חד-הקרן. שמרנות בלי התנצלות, הומור בלי פוליטיקלי קורקט, ותובנות ששופטי בג"ץ יעדיפו לא לשמוע. 👀🎧
📜 החקיקה הראשונה של ממשלה היא כמו ציור ראשון של ילד בגן – היא תולים אותה בגאווה על המקרר, אבל כולם יודעים שזו סתם מריחה של גואש.
החוקים כתובים בניסוחים מוזרים, ההשפעה שלהם לא תמיד ברורה, ובכל זאת – כולם רבים עליהם כאילו מדובר בגביע העולם של הדמוקרטיה.
מדינה יהודית ודמוקרטית – או מדינת בג"ץ והארץ?
אי אפשר לשמר דמוקרטיה שבה השופטים שופטים את העם – במקום שהעם יבחר את מנהיגיו. אי אפשר להמשיך במציאות שבה כל יוזמה לאומית, כל רפורמה שמרנית, כל חוק בעל צביון יהודי – מיד מועברת למסננת של יועצים, פרקליטים, ובסוף – 15 אנשים שמרגישים כמו חבר מושבעים עליון של מדינה שאין להם בה אפילו דגל.
📜 ועדות הכנסת הן כמו מסעדה עם הרבה שפים, אבל כולם מחפשים קודם את הקופה הקטנה. כל דיון הוא מלחמה, כל הצבעה היא דרמה, וכל ועדה היא סיפור בפני עצמו. ובסוף? החוק שכולם דיברו עליו – עובר, אבל עם שינוי קטן: “בכפוף לתקנות שלא ינוסחו לעולם.”
מבט מפוכח על מהדורת החדשות כמחלקת שיווק של תודעה
כי אם יש דבר אחד שהימין כבר למד, זה שהמוצר הכי נמכר בטלוויזיה הוא הפחד לחשוב אחרת
📜 הממשלה קמה, אבל אף אחד לא מבטיח שהיא תלך ישר. זו לא מערכת יציבה – זו מערכת יחסים. וכמו כל מערכת יחסים בישראל – היא דורשת תיווך, סבלנות, ויכולת להכין חמין לא משנה מה השעה.
על האיש שגורם לכל מהדורת חדשות להישמע כמו פתיח של תוכנית ריאליטי: דונלד ג’יי טראמפ.
בין כתבי אישום לריאלטי של אלוהים – דמותו של איש כתום באומה מבולבלת
📜 המנדט אצל הנשיא הוא כמו כדור משחק – עובר מיד ליד, כולם בועטים בו, ואף אחד לא מבקיע. כל פוליטיקאי בטוח שהוא זה שיקים את הממשלה, עד שהוא מגלה שבן בריתו דורש חצי מהממלכה וחופשה עם רכב צמוד. והנשיא? הוא רק רצה להדליק משואה בשקט.
