קריפטו 2025: ההנגאובר
או: איך כולנו פינטזנו על חופש כלכלי – וקיבלנו נזילה בארנק הדיגיטלי
יש רגעים בהיסטוריה שבהם אתה נאלץ להודות בפני עצמך:
אולי, רק אולי, לא היית גאון פיננסי.
אולי ה־“Buy the dip” שלך היה בעצם “Buy the deeply stupid”.
ואולי, רק אולי, כל העסק הזה שנקרא קריפטו – הוא בסך הכול עוד גרסה מתוחכמת של קזינו, רק בלי מלצריות, בלי שתייה חינם ועם הרבה יותר NFT של קופים.
נובמבר 2025 היה בדיוק כזה רגע.
כמו חנוכה בלי לביבות – אבל עם שמן שנשרף לך בחשבון.
ברוכים הבאים לעולם הקריפטו, מהדורת “החיים עצמם”:
סוחרים בוכים בטוויטר, יוטיוברים כלכליים מסבירים למה הירידות “היו צפויות לגמרי” (אף שהם צעקו BUY עד לפני שבוע), ושוק שמתרסק כמו סטטוס פוליטי באוניברסיטת תל אביב.
וזה? רק החימום.
איך הכל התחיל: החזון, המהפכה, וההבטחה לדרוס את הבנקים
לקריפטו היה סיפור טוב.
סיפור טוב מאוד.
טכנולוגיה חדשה שתיתן לך חופש, עצמאות, פנסיה, ותגרום לך להרגיש כמו הגרסה היהודית של אילון מאסק – רק שום ציוץ מפגר שיעלה לך בתביעה.
הביטקוין, האת'ריום ושאר מטבעי-הארגז-חול סיפרו לנו שיום יבוא והבנקים יתחננו שנחזור אליהם.
שנפסיק להתעלל בהם עם defi ו-smart contracts.
שנרחם עליהם כמו על ערוץ ציבורי בלי תקציב.
אלא שאז הגיעו 2023, 2024 ו-2025 – והשוק הבין משהו חשוב:
אולי לא כזה רע שיש רגולציה.
אולי לא טוב שכל ילד בן 14 פותח “בורסה” במרתף של אבא.
ואולי העולם פחות בנוי למטבע שמתרסק ב־40% ב־24 שעות.
המהפכה? הייתה.
רק לא בכיוון שחשבנו.
האידיאולוגיה של הקריפטו: חופש מוחלט – או כאוס מוחלט?
אם אתה ימני שמאמין בחירות כלכלית, קל להתחבר לקריפטו:
שוק חופשי, ללא ממשלה, ללא פקידים, ללא רגולטורים עם ספרים עבים ושיניים קטנות שמצקצקות “לא לא לא”.
אבל החופש של קריפטו הוא כמו האיחוד האירופי:
נשמע נהדר עד שאתה באמת רואה איך הוא מתפקד.
חופש מוחלט בלי שום רשת ביטחון
= תשובה פיננסית אחת:
בהצלחה, אח שלי. ואם נגנב לך הכל – זה עליך.
וכך, בין מחפשי חירות לבין הטכנולוגיה הכי מתוחכמת שהמציאו אנשים שלא ראו שמש מאז 2011, נוצר עולם שבו אתה יכול להרוויח 200% תוך שבוע – או להתעורר עם 0. כי האקסצ'יינג’ נפל, שילד בן 17 האקינג’ אותו.
נובמבר 2025: החודש שבו הקריפטו הזכיר לנו מי הבוס
כאן מגיע הסיפור האמיתי.
נומבר 2025 הוא החודש שבו השוק איבד גובה במהירות שאפילו חיל האוויר היה מתקנא בה.
ביטקוין צלל, את'ריום התכווץ, המטבעות האלטרנטיביים נעלמו כמו הבטחה של פוליטיקאי.
והכי חשוב – כולם ידעו להסביר למה זה קרה, רק בדיעבד.
היו שאמרו:
“זה השוק האמריקאי, מה חשבת?”
אחרים:
“הרגולציה באיחוד האירופי עשתה את שלה, אל תדאג, זה זמני.”
והיו גם כאלה שבדיוק אתמול צעקו “TO THE MOON!” ועכשיו מנסים לשכנע שזה “הזדמנות קנייה”.
הנפילה של דצמבר לא הייתה עוד ירידה.
היא הייתה שיעור:
השוק יכול להיות חופשי עד מחר – אבל אף אחד לא מבטיח לך שהוא גם הגיוני.
הימין הישראלי והקריפטו: זוגיות שמנסה להבין מה היא רוצה
כאן מגיע החלק הציוני-ימני של הסיפור.
הימין אוהב יוזמה פרטית, שנאת רגולציה, ותחושה כללית שהפוליטיקאים מפריעים.
אבל אפילו הימין הכי קפיטליסטי יודע את האמת:
אי-אפשר לנהל מדינה כמו קריפטו.
אי-אפשר לבנות כלכלה על תנועות של 30% ביום.
ואי-אפשר להסתמך על מם של קוף עם כובע בוקרים שישמור על הפנסיה שלך.
בסוף, גם הביביסט הכי נלהב וגם האנרכו-קפיטליסט הכי אלכס יותר מדי חייבים להודות:
המדינה – הדבר שאנחנו כל כך אוהבים לבקר – היא המקום היחיד שלא מתרסק בתנודתיות של טיקטוק.
אז מה העתיד?
האם הקריפטו ייעלם? ממש לא.
האם הוא ישנה את העולם? כנראה כן – אבל לא כפי שחשבנו.
כמו כל טרנד שמתחיל בהבטחות גדולות, הקריפטו יתמתן, יתבגר, יפסיק לצעוק “חופש!” כמו סטודנט בשנה א’, ויתחיל לשאול את עצמו שאלות בוגרות:
איך מגינים על משקיעים?
מי אחראי אם הכל קורס?
ואיך בכלל גורמים לישראלי ממוצע להבין מה זה Blockchain בלי שייפול לו המוח?
נובמבר 2025 היה לא סוף – אלא תזכורת:
ששום מהפכה לא באה בלי כאבי גדילה.
ושום שוק – חופשי ככל שיהיה – לא מחוסן מפני משפט אלמותי ששוק ההון אוהב:
“אם נראה טוב מדי – זה כנראה לא אמיתי.”
סיכום: קריפטו הוא לא מתיחה. הוא פשוט סטנד-אפ.
הקריפטו הוא עולם רציני מאוד – מנוהל על ידי אנשים שלוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות.
וזה בדיוק המקום של אלברט – עבדכם הנאמן:
להביט על כל הקרקס הזה מהצד,
לצחוק עליו קצת,
ואז לשאול:
“מי לעזאזל נתן לכל זה לקרות?”
התשובה?
כולנו.
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם
