Share

איך שמרנות הפכה למרד האמיתי?

למה היום דווקא הציוני, האבא של שלושה, שומר השבת – הוא הפאנקיסט האמיתי

פעם, להיות שמרן היה כמו להזמין דג בגריל במסעדת פיוז'ן:
משעמם. בטוח. צפוי.
היום? להזמין דג בגריל זה סוג של אקט חתרני נגד הטופו בציפוי טחינה טבעונית.

ברוכים הבאים לעולם החדש:
אם אתה מאמין במשפחה קלאסית, חינוך לערכים, אהבת המולדת, ואתה חושב שיש באמת הבדל בין גברים לנשים –
מזל טוב. אתה המורד האמיתי.

המהפכנים החדשים שומרים שבת

בזמן ש"העולם החדש" דורש שתהיה זורם, נזיל, גמיש –
השמרן החדש אומר: "לא תודה. אני עומד."

  • עומד על ערכים.
  • עומד על שייכות.
  • עומד על כך שלא כל גחמה היא זהות, ולא כל זהות היא תעודת פטור מביקורת.

אם פעם המרד היה לגדל שיער ארוך, היום זה להסתפר לפני שבת.

הקונפורמיסטים החדשים לבושים בשחור – אבל לא של החרדים

היום, מי שנחשב "נאור", בעצם פשוט אומר את מה שמצופה ממנו באקדמיה, בתקשורת, בטלוויזיה, באוניברסיטה, ברשויות, בחברות ההייטק.
כולם אומרים אותו דבר, באותו טון, באותה זהירות מוגזמת, עם אותם שמות קוד:
"מרחב בטוח", "הכלה מגדרית", "צדק רדיקלי", ו"שוברים שתיקה בעשרים גוונים של אפור".

-- פרסומת --

ובאמצע כל זה, מגיע מישהו עם חולצה תחובה במכנסיים, מדבר על ציונות, אמונה, מסורת, אחריות אישית –
ופתאום הוא זה שנשמע כמו אנרכיסט מחתרתי.

כי בעולם שבו כולם שוחים עם הזרם – המורד שוחה נגד

כשילד בן 15 אומר "אני רוצה להתחתן עם אישה, להביא ילדים, ולחיות בישראל" –
המורה מגלגל עיניים, היועצת קוראת לו "קונבנציונלי מדי", ובמערכת החינוך שואלים:
"תגיד, אתה בטוח שאתה לא מדחיק משהו?"

כי היום, להאמין בתפקידים ברורים, במשפחה בריאה, בזהות לאומית –
זו "פרובוקציה".

ובינתיים, באולפני הטלוויזיה…

  • הקונספירציות הקולקטיביות הפכו לאידאולוגיה.
  • ההפגנות הקולניות הן "חופש ביטוי", אבל הסברה ציונית – זה "הסתה".
  • דגלי הגאווה והפלסטין מתנוססים יחד, כי ככה זה כשאין לך עמוד שדרה אידיאולוגי – אתה פשוט מתמסר לכל רגש שעובר.

והשמרן? הוא שותק, בונה, משרת, לומד, מתחתן, משלם מסים –
והכי גרוע: הוא מאמין במשהו.

אז מי באמת מורד היום?

  • מי ששומר מצוות מול רוחות רפורמה.
  • מי שמצדד במשילות מול בליל בג"צים.
  • מי שמחנך את ילדיו לא לשכב עם כל מה שזז בשם "חקירה מינית בריאה".
  • ומי שלא מתנצל על כך שהוא גבר, או אישה, או בכלל – יהודי.

ולסיום, כלל ברזל:

אם אתה צריך אומץ כדי להגיד דבר פשוט – כנראה שאתה לא "חשוך",
אתה פשוט האור האחרון בחדר שהוחשך מרוב "נאורות".

👀 לגלות עוד מהאתר אינטליגנטי is סקסי
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם
Loading
-- פרסומת --

ייתכן שתאהב/י גם את …

פתיחת תפריט נגישות
×