"הפודקאסט שגורם לשמאלני לצרבת ולימני לבקש תוספת:
על 'Israel Update' עם מייק דורנט וגדי טאוב"

אם גם אתם, כמוני, שמים אוזניות באוזני חמור גרם בעודכם צולעים בשעת ההליכה היומית או משוטטים בין שדות גזר אינטלקטואליים ושואפים פנימה אוויר חם מהשיח הפוליטי של מדינת היהודים, כנראה שנפלתם פעם או פעמיים על הפודקאסט שנקרא – בפשטות, באירוניה ובמודעות עצמית גבוהה – "Israel Update". מייק דורנט וגדי טאוב. שני שמות, שתי אישיויות, פודקאסט אחד שמצליח לשלב חדשות, תרבות, פילוסופיה פוליטית וארץ נהדרת – כלומר לא התכנית, אלא התחושה.

כן, מדובר באותו מייק דורנט ממכון ההאדסון, רבע ישראלי, אמריקאי לשלושת רבעי, בעל קול של סוכן CIA ותחושת הומור של סטנדאפיסט בוגר ישיבת הסדר. ולצידו גדי טאוב, האיש שהמציא את המושג "אינטלקטואל ימני" בישראל והוכיח שאפשר גם לחשוב, גם להתווכח וגם לירות מילים כמו כדורי M16 ישירות למוח של המאזין.

Keeping us all as sane as possible considering the circumstances !

למה דווקא הם?

אז למה אני מכור? הרי יש עשרות פודקאסטים על ישראל, בייחוד כאלו שמנסים למכור לך "תובנות מהמרכז לחקר חוויות קהילתיות ברוח רב-תרבותית", ונגמרים בשעה של מלמול עצמי בצירוף אקוסטיקה של אמבטיה.

אבל כאן – זה אחרת.

-- פרסומת --

גדי טאוב, כמו יין אדום בגיל העמידה, הולך ומשתבח, ומתפוצץ בגרון בשילוב של ארומה פוסט-ציונית עם סיומת ליברלית ניאו-שמרנית. הוא מסוגל לנתח את מערכת המשפט בישראל באותה קלות שבה אחרים מנתחים פרק של "הישרדות". ובדיוק כשהוא נכנס לאמוק על ברק, בג"ץ או שלטון הפקידות – נכנס מייק דורנט עם שאלה מהצד, כמו "רגע, אבל מה בעצם ההבדל בין אקטיביזם שיפוטי לבין רודנות דמוקרטית?" – ואתה נתקע, חושב, נדהם – ואז צוחק, כי דורנט תמיד מכניס את ההערה עם קריצה.

לא עוד חדשות – אלא חדשות עם פרשנות שמבינה שאתה לא אידיוט

בואו נודה באמת הפשוטה: כשאתה מאזין לחדשות בטלוויזיה או אפילו ברדיו, יש תחושה שמדברים אליך כמו לתלמיד כיתה ג'. "איראן מסוכנת", "המשבר הכלכלי מעמיק", "העולם דואג". תודה באמת. אבל ב-"Israel Update" אתה מקבל את הסיפור האמיתי. ולא, זה לא אומר שאתה חייב להסכים – אבל לפחות לא ישעמם לך באמצע הנסיעה לראש העין.

כל פרק מרגיש כמו שיחה שהתגלגלה בטעות בין שני אנשים אינטליגנטיים בתחנת רכבת בברלין, התחילה בגולדמן זאקס, המשיכה למבנה בית המשפט העליון ונגמרה בשאלה "למה בעצם השמאל הישראלי לא אוהב את העם?" – ואתה, המאזין הקטן, רק מנסה לעמוד בקצב ולחפש בגוגל מה זה "הגמוניה פוקויאנית".

הומור, הו הומור

אבל אל תטעו – זה לא פודקאסט של יובש. מדובר באנשים עם הומור עצמי משובח, שמבינים שבלי צחוק אין דרך לשרוד את ישראל של 2025. דורנט שולף מדי פעם אנקדוטה על החיים כאמריקאי שמנסה

להבין את הישראלים ("למה הם צופרים כשהרמזור עדיין אדום?!"), וטאוב מגיב בציניות יבשושית מהזן הירושלמי ("כי ככה יודעים שאתה ער, מה הבעיה?").

זהו פודקאסט שבו אתה גם לומד מושגים כמו "אורתו-ליברליזם", וגם צוחק על כך שהשמאל חוגג "יום דמוקרטיה" בדיוק ביום שבו מבטלים את בחירת העם.

חוויית האזנה – בלי אפקטים, בלי בולשיט

אין ג’ינגלים. אין מוזיקה מטרידה. אין קריינות בסגנון "שלום! זהו הפודקאסט שיעשה לכם סדר בעולם מורכב!". יש פשוט שני אנשים, מיקרופון, מחשבה חדה – ותחושה שאתה מוזמן לקפה אינטלקטואלי עם שניים שלא באו לרצות אותך, אלא לחשוב איתך.

וזה מה שכל כך משמח. אין כאן קריאה מגומגמת לאיזון, אין ניסיון לרקוד בין הטיפות. הפודקאסט הזה הוא מטרייה של שכל ישר. לפעמים יבש. לפעמים בוטה. תמיד – מעניין.

למי זה לא מתאים?

לחבר'ה שאוהבים לצפות בחדשות עם כתוביות. למי שמתעקש להשתמש במילה "כיבוש" חמש פעמים במשפט אחד. ולמי שחושב שמי שחובש כיפה הוא פשיסט, ושמי שמדבר אנגלית עם מבטא אמריקאי הוא שליח טראמפ. לא, אתם לא תיהנו מזה. אולי אפילו תתרתחו. וזו בדיוק הסיבה למה אתם כן צריכים לשמוע.

סיכום – חדשות בגובה העיניים, רק שהעיניים של דורנט וטאוב בגובה מגדלי עזריאלי

"Israel Update" הוא פודקאסט שבו אתה לא רק מתעדכן, אלא גם מתרחב. גם בידע, גם בצחוק, וגם ביכולת לא להסכים מבלי לצעוק. וזה – בימינו – יותר נדיר ממדיניות חוץ עקבית של משרד החוץ.

אז אם אתם אוהבים לחשוב, לא מפחדים משמרנות אינטלקטואלית, נהנים מציניות אבל גם מקווים לטוב – זה המקום בשבילכם. ואם לא – תמיד תוכלו להאזין לפודקאסט חדש של שירי מחאה מול פרקים נבחרים מדברי הרמטכ"ל.

אני? אני מאזין, צוחק, לומד – ומחכה לפרק הבא.