שגרה בצבע אדום💥טור 9: חתולים בזמן מלחמה ₍^. .^₎⟆
בזמן שהעולם מתהפך, אנשים רצים, אזעקות מייללות, ומדינה שלמה מתכווצת סביב מקלטים – יש יצור אחד שלא מתרגש מכלום. לא מטילים, לא מיירטים, ולא מהעובדה שאתה שוכב מתחת לשולחן בסלון עם קסדה על הראש.
זה החתול.
בזמן שהעולם מתהפך, אנשים רצים, אזעקות מייללות, ומדינה שלמה מתכווצת סביב מקלטים – יש יצור אחד שלא מתרגש מכלום. לא מטילים, לא מיירטים, ולא מהעובדה שאתה שוכב מתחת לשולחן בסלון עם קסדה על הראש.
זה החתול.
ברוכים הבאים למקום הכי צפוף, הכי מאוורר (בזכות מאוורר של 60 ש"ח מאייס) והכי ישראלי במדינה: הממ"ד.
המרחב המוגן הדליק, שמסוגל להכיל משפחה של שישה, שלושה סירים, כלב, חתול, עגלה, שמיכת פוך – ושתי דודות שבטוחות שהפיצוץ הבא יגיע מהצד של הגדר, או מהצד של הגיסות.
ברוכים הבאים לישראל – המקום היחיד בעולם שבו אזעקה היא לא רק מערכת התרעה, אלא מצב תודעה. שילוב מבלבל של בהלה, עצבים ו… רפרוף קליל של כתף.
סדרת טורי המאמרים "שגרה תחת צבע אדום – החיים בצל מלחמה, עם חיוך ישראלי".
בתקופות של אזעקות פתאומיות, הודעות "הותר לפרסום" ושגרה מעוררת לבבות, ישראלים מוכשרים למצוא את ההומור גם במצבים הכי פחות מצחיקים.
בסדרה זו, נצלול לתוך הרגעים היומיומיים – מחיפוש אחר מקלט בזמן ארוחת ערב ועד להתמודדות עם תורי סופר תחת איומים.
כי אם כבר חיים בצל מלחמה, לפחות נעשה את זה עם חיוך ישראלי אמיתי, מלא בחוצפה ותקווה. הצטרפו אלינו למסע של צחוק ושיעורים מחכימים על החיים בישראל!
מי אנחנו אם לא חרבות ברזל?
יש משהו מקאברי בשם הזה, ויש בו גם אמת פשוטה: בכל דור ודור מישהו קם עלינו – ואנחנו, עם כל הבלאגן, מוצאים דרך להמשיך.
ולפעמים, כשכל הדרכים נכשלות צריך לשלוף חרבות , אבל שיהיו מברזל. לא מפלסטיק. לא מקרטון. לא מגומי.