יש דמויות שנטועות כל כך עמוק בתרבות הישראלית, עד שנדמה שהן היו פה עוד לפני קום המדינה. עוד לפני תל אביב, לפני חומוס אבו חסן, אולי אפילו לפני דוד בן-גוריון והפומפדור. אחת מהן היא ללא ספק "האמא הפולניה" – מוסד לאומי, כוח טבע, יש שיאמרו: מדינה בתוך מדינה.
אותה אמא שאומרת "לא צריך, אני אמות כבר בצד" אבל כן צריכה, ועוד איך.