אם אי פעם צפית בטקס ממלכתי, עמדת בצפירה או ראית פוליטיקאי מניף דגל – אתה כבר יודע: בישראל, אין פוליטיקה בלי סמל.
ולא, אנחנו לא מדברים רק על הלוגו של מפלגת "אופק אחר עם תקווה משודרגת 2025" – אלא על האובססיה הקולקטיבית שלנו לטקסים, סמלים ודגלים. כי אם זה לא צולם עם דגל מאחור – זה כנראה לא קרה.

בעבר, כשהיית רוצה להסיח את דעת הציבור, היית צריך תחקיר עומק, תזמון מדויק ועורך דין שיאיים על העיתון. היום? מספיק ציוץ עם המילה "שערורייה", או סרטון טיקטוק של חבר כנסת עם פילטר של כלב נובח על ההחלטה של בג"ץ.