פרס

2025

מה היה קורה אם היה לנו נשיא שאינו מוטה פוליטית?

תארו לעצמכם עולם שבו נשיא מדינת ישראל לא מחייך חיוך מובך כששואלים אותו שאלה פוליטית, אלא פשוט עונה: "אני לא מתערב בזה".
עולם שבו הנשיא לא מרפרף על שירים של יהודה עמיחי בטקסים כדי לשדר "ניטרליות תרבותית", אבל גם לא מחבק חוקים שהוא אמור רק לחתום עליהם.
עולם שבו הנשיא הוא פשוט… נשיא.

15 ביולי 2025

הגרעין האיראני הושמד? יחסינו לאן?

הגרעין האיראני חטף פצצה לפרצוף. או שלוש. אולי גם משהו מהחלל.
ופתאום אנחנו, הישראלים, מצאנו את עצמנו מול שאלה לא פשוטה: עכשיו כשאין יותר גרעין איראני (זמנית, כן?), מה עושים עם כל הפחדים, האובססיות, והסרטים שראינו בלילה על אטום בטהראן?

23 ביוני 2025

כיצד בנימין נתניהו הפך לגיבור לאומי באיראן: סיפור אהבה לא צפוי בין ירושלים לטהראן

כן, זה לא טעות דפוס. נכון ליוני 2025, ראש ממשלת ישראל, האיש שבעשורים האחרונים עשה קריירה שלמה מהתראה מפני איראן גרעינית, הוא האדם הכי נאהב בשווקים של איספהאן. תושבים מצטלמים עם פוסטרים שלו, מוכרים ממתקים בטעם "ביבי־רימון", ויש אפילו להקה איראנית בשם "Likud Underground" שמבצעת קאברים לשירי מסע הבחירות שלו בפרסית.

17 ביוני 2025

האם באמת נאבד את איראן במשחק "ארץ–עיר"?

נכון, יש טילים, יש רחפנים, יש תקיפות אוויריות שגורמות לווייז להיכנס לפאניקה. אבל בזמן שאנחנו נלחמים בשדות הקרב, בשמים, בים, בסייבר ואפילו במועצת הביטחון – יש עוד חזית אחת שנשכחת מהשיח הציבורי:
משחק "ארץ–עיר".
ולא סתם משחק. מדובר בזירת הקרב האמיתית של האומה. זו שממנה צומחות דיפלומטיות משפחתיות, משקעים בילדות, טראומות מניקוד, ותחושת לאומיות עזה שמתרכזת כולן בשאלה אחת:
"איראן – מותר לכתוב או שהיא כבר לא נחשבת?"

15 ביוני 2025

האויב האיראני

איך הפך עם של משוררים ופיסטוקים למפלצת הקולקטיבית של החדשות הישראליות?
האם זה אומר שאין איום? … לא.
האם זה אומר שצריך לצחוק על זה קצת? … בהחלט.

1 ביוני 2025
פתיחת תפריט נגישות
×