שגרה בצבע אדום – טור 13: כשהממ"ד הפך לחדר משפחה – ופתאום קשה לוותר עליו
בהתחלה הוא היה מין חדר צדדי כזה, בלי הרבה אישיות, בצבע שמנת משעמם, חלון קטן עם בריח כאילו גנוב מצוללת רוסית, ומיטה מתקפלת אבל אז בא הסבב, ופתאום – הממ"ד הפך ללב הבית.
בהתחלה הוא היה מין חדר צדדי כזה, בלי הרבה אישיות, בצבע שמנת משעמם, חלון קטן עם בריח כאילו גנוב מצוללת רוסית, ומיטה מתקפלת אבל אז בא הסבב, ופתאום – הממ"ד הפך ללב הבית.
ברוכים הבאים למקום הכי צפוף, הכי מאוורר (בזכות מאוורר של 60 ש"ח מאייס) והכי ישראלי במדינה: הממ"ד.
המרחב המוגן הדליק, שמסוגל להכיל משפחה של שישה, שלושה סירים, כלב, חתול, עגלה, שמיכת פוך – ושתי דודות שבטוחות שהפיצוץ הבא יגיע מהצד של הגדר, או מהצד של הגיסות.
סדרת טורי המאמרים "שגרה תחת צבע אדום – החיים בצל מלחמה, עם חיוך ישראלי".
בתקופות של אזעקות פתאומיות, הודעות "הותר לפרסום" ושגרה מעוררת לבבות, ישראלים מוכשרים למצוא את ההומור גם במצבים הכי פחות מצחיקים.
בסדרה זו, נצלול לתוך הרגעים היומיומיים – מחיפוש אחר מקלט בזמן ארוחת ערב ועד להתמודדות עם תורי סופר תחת איומים.
כי אם כבר חיים בצל מלחמה, לפחות נעשה את זה עם חיוך ישראלי אמיתי, מלא בחוצפה ותקווה. הצטרפו אלינו למסע של צחוק ושיעורים מחכימים על החיים בישראל!
לחיות בישראל זה כמו לנהוג על כביש מהיר בלי בלמים, עם נוף מרהיב ותחנה דלק שמוכרת חומוס מהטובים במדינה. אתה אף פעם לא יודע מה יהיה מחר – אבל יש סיכוי סביר שזה יתחיל באזעקה וייגמר בשיחה עמוקה על החיים, עם בירה קרה ותחושת שייכות עזה.