מה מנסים למכור לנו בארגוני זכויות אדם – ומתי הזכויות שלך לא נחשבות?
על איך הפכה “הזכות לחיות” לפחות חשובה מהזכות לצייץ נגדך באנגלית
ארגוני זכויות אדם.
רק השם – כבר נשמע מוסרי.
הם תמיד מצולמים ליד שדות זיתים, עם דגל פלסטיני ברקע, מבט מודאג, ודוברת עם טון שקט ומלא חמלה.
אבל רגע, מי שומר על הזכויות שלך ?
של הילד שלך שמסתתר בממ"ד ?
של החייל שבקושי ישן חודשיים כי הוא מגן על הגבול ?
של אזרחים שמופגזים, נחטפים ונרצחים – ואז גם מואשמים בזה שהם קיימים ?
ושל אזרחים שסך הכל רוצים להקים בית ונחלה בארץ אבותיהם ?
ברוכים הבאים לתעשיית הזכויות – גרסת המזה"ת
במערב, “ארגון זכויות אדם” עוסק בזכויות של כולם.
בישראל?
רק אם אתה בצד הנכון.
- אם אתה פלסטיני שזורק אבנים – אתה קורבן.
- אם אתה ישראלי שחוטף אבן – אתה "מחזיק בכוח צבאי באזור כבוש".
- אם אתה מתנחל – אתה "מכשול לשלום".
- אם אתה בדואי על שטח C – אתה "קהילה בסכנת גירוש".
- ואם אתה יהודי בהר הבית?
ובכן, מה אתה בכלל עושה שם?!
זכויות, אבל לא לכל העמים
מוזר איך כל הזכויות שמורות – חוץ מאלה של העם היהודי:
- הזכות להגדרה עצמית? כן, אבל לא לכם.
- הזכות לביטחון? ודאי, אבל לא כשאתם מגיבים.
- הזכות לאדמה? רק אם יש לה קשר מיתי, לא היסטורי.
- הזכות לא להישחט באירועי טרור? מצטערים, זה "מורכב".
הכול “שוויון”, אבל יש זכויות שוות – ויש שוות יותר.
דוח שנתי? או קומיקס אנטי-ישראלי?
נכנסת לקרוא את הדוח של “Human Rights Watch”?
תכין קפה חזק.
המספרים לא מעניינים.
ההקשר לא חשוב.
ולמרות שישראל מדינה דמוקרטית עם שופטים עצמאיים, תקשורת חופשית וצבא מוסרי –
תמיד תצא הכי אכזרית במזרח התיכון,
יותר מסוריה, חמאס או אפילו איראן (שהיא בכלל misunderstood poet republic).
המימון – מאירופה באהבה
חלק מהארגונים הללו ממומנים בעשרות מיליוני יורו ממדינות באירופה.
תדמיין את זה רגע:
גרמניה, הולנד ושוודיה – מסבירות לישראל איך להיות מוסרית בזמן מלחמה.
זה כמו שיעור נהיגה מחבר של טסלה – כשהוא שיכור, ואתה נוסע באמצע קרב.
ולמה זה עובד? כי הם מדברים אנגלית
כשחמאס תוקף – אף עורך CNN לא מתרגם את הצרחות של האימהות באופקים.
אבל כשצה”ל מגיב – מופיעים מיד חמישה נציגים של “ארגון זכויות” מול כל מצלמה בעולם, עם מסמך של 12 עמודים, תקציר לעיתונות, ושורה תחתונה:
"ישראל שוב עשתה פשע מלחמה".
האם מישהו יבדוק?
לא.
אבל הציטוט כבר בכותרת.
הטעות הכי נפוצה: לחשוב שהם ארגוני שלום
בוא נבהיר:
ארגוני זכויות הם לא תמיד פרו-שלום.
הם לא תמיד א-פוליטיים.
ולפעמים, מה שמעניין אותם זה לא “זכויות” – אלא נרטיב.
ולנרטיב הזה – אתה לא שייך.
לא כחייל.
לא כישראלי.
ולפעמים – גם לא כיהודי.
המסקנה הימנית: זכויות אדם זה חשוב – אבל גם האמת חשובה
- צריך להילחם על זכויות.
- אבל צריך גם לשאול: של מי? למה? ובאיזה הקשר?
- לא כל דוח הוא קדוש, ולא כל ארגון הוא ניטרלי.
- ואם מישהו תמיד רואה רק צד אחד – אולי הוא לא מגן זכויות, אלא מייצג אינטרסים.
ומה כן?
- לתמוך בארגוני זכויות מאוזנים שמבינים גם מציאות ביטחונית.
- לדרוש שקיפות על מימון ואג’נדות.
- ולזכור: אם לא תגן על הזכויות שלך – אל תצפה שיעשו את זה בשבילך מאוסלו.
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם
