הכיסא – רהיט פשוט עם כוח על-טבעי

עכשיו ניגש לפוליטיקה הישראלית בזווית הפסיכולוגית־ריהוטית, ונחקור את האובססיה הכי מוזרה שיש לנו:

על פניו, כיסא הוא חפץ שימושי. יושבים עליו, לפעמים מניחים עליו מעיל.
אבל בפוליטיקה הישראלית – הכיסא הוא הכל.

הוא סמל, הוא יעד, הוא חלום, הוא אובייקט פולחני.
מדובר בכיסא שגורם לאנשים חכמים לשכוח אידיאולוגיה, משפחה, ובמקרים קיצוניים – עבר פלילי.

🪑 מה יש בכיסא הזה?

שאלה טובה. נבחן את המרכיבים האפשריים:

• מושב מרופד בבד דוחה אידיאולוגיה.
• מנגנון הגבהה אוטומטי כשמעליבים אותך בתקשורת.
• כפתור שמבטל עקרונות עם כל הצבעה.
• חיישן זיכרון – ששוכח מי מינה אותך.
• מתקן שתיה שמוזג רק מים פושרים – כדי לא להכעיס אף מגזר.

🧲 מי נמשך לכיסא?

כולם.
שמאלנים, ימנים, מרכזניקים, מתפצלים, מתאחדים –
הכול מתנקז לאותו משפט:

"אני לא נאחז בכיסא!"
(בעודו נועל את הידיים לרגלי הרהיט ומתחיל ליילל.)

-- פרסומת --

🥷 טכניקות הישרדות בכיסא:

1. קואליציה עם מי ששיקצת עד אתמול.
   ("הכול למען היציבות. גם אם זה כרוך בברית עם דוברו של השטן.")
2. החלפת עמדות מהירה:
   בעד גיוס חרדים? עכשיו נגד.
   נגד מימון הישיבות? עכשיו בעד.
   בעד דמוקרטיה? רגע, מה השאלה?
3. נאום על אחריות לאומית:
   מתבצע בעיניים לחות, עם תמונה של סבתא ששרדה את המנדט הבריטי.
4. איום בפרישה ואז חזרה:
   "אני שוקל את דרכי."
   "אני נשאר – בגלל הילדים שלי."
   (הילדים לא שאלו.)

📺 תסמונת הכיסא הריק

כאשר פוליטיקאי מפוטר או מתפטר, מתבצע צילום טלוויזיוני של:
הכיסא הריק.

לרוב:

• נטוש
• בודד
• שוכב עליו דף הצבעה מקומט
• סמל לדמוקרטיה שעמדה בניסיון – או פשוט לא היה מי שישב

המסר ברור:

הכיסא מחכה למישהו אחר, שיהיה מוכן לוותר על הכל – בשביל לא לוותר על שום דבר.

🪑 הכיסא בממשלות מעבר

זה כבר בכלל שלב על-טבעי:

• אין ממשלה – אבל מישהו עדיין יושב.
• אין תקציב – אבל יש שיירת אאודי.
• אין רפורמות – אבל הכיסא מנצנץ בלילה ואומר "עוד קצת…"

המונח "כיסא חם" מקבל כאן משמעות חדשה:
אתה לא נבחר, לא מתפקד – אבל יושב. כי אפשר.

⚠️ מה קורה כשמנסים לקחת למישהו את הכיסא?

• צעקות בכנסת.
• טענות על הפיכה.
• דיונים בוועדת החוקה, שלפחות חצי מהם כוללים את המשפט:
  

  "אנחנו לא באיראן!"

ובסוף – או שמישהו נזרק ממנו, או שהכיסא זוכה לכיסוי מיוחד בטקס פרידה בערוץ הכנסת.

📜 הכיסא הוא לא רהיט – הוא מצב נפשי.

הוא מייצג את הפוליטיקה הישראלית במלוא עוצמתה:
מקום לא נוח, מלא רעש, עם תמורה גבוהה – אם אתה יודע איך להחזיק בו חזק מספיק.

וכמו שאמר הפילוסוף הידוע חיים רמון:
"אם לא תשב – מישהו אחר ישב."

-- פרסומת --