הבעיה היא לא שכלי תקשורת מוטים.
הבעיה היא שהם עדיין מתעקשים להציג את עצמם כמקדש אובייקטיבי של אמת טהורה, בזמן שהם עושים יחסי ציבור עם תאורה דרמטית.
יש משהו כמעט קומי בניסיון המתמשך של מערכת שלמה להפיל אדם אחד .. כאילו הוא לא פוליטיקאי אלא בוס אחרון במשחק מחשב
ובינתיים, גוליבר ממשיך ללכת … והגמדים … עדיין עסוקים בלזרוק עליו בוץ, בתקווה שאולי הפעם הוא יחליק.
בעולם שבו מהירות מנצחת דיוק … האמת תמיד מגיעה אחרונה, ולפעמים, כבר אין מי שמחכה לה.
אז איך אתה ישן בלילה, עיתונאי קטן שלי ? כנראה לא רע בכלל … כי כשכולם עושים רעש, גם המצפון שומע פחות.
במדינה שבה כולם בטוחים שהם ראש הממשלה – עצם זה שיש עדיין מדינה
זו כנראה ההצלחה הכי גדולה שלנו.
שוויון אמיתי זה כשכולם מתאמצים אותו דבר, מקריבים אותו דבר ומקבלים לפי מה שהשקיעו. לא לפי מי שהם, או מי שלא היו בצבא
כי בסוף, אפליה היא אפליה – גם כשהיא עטופה בכוונות טובות, גם כשהיא מגיעה עם מצגת יפה.
הביטוי "ידו בכל ויד כל בו" ממשיך להדהד בדיונים על ההיסטוריה של המזרח התיכון.
וזה אומר משהו מעניין על התנ"ך.
לוחמה משפטית היא לא תופעת לוואי – היא שיטה
שיטה של אליטה שמסרבת להתרגל לעולם שבו היא כבר לא הרוב
זה מחזמר על עידן שבו פוליטיקה היא בידור, ובידור הוא מדיניות. עידן שבו מי שמסרב לשיר – פשוט לא נשמע.
ישראל היא לא הבעיה – היא ההוכחה.
הוכחה שיהודים לא נכנעו – שהם לא קיבלו עוד את מעמד הדִ’ימי, שהם מעזים להיות ריבונים, חמושים, ומנצחים.
🏁 הפוליטיקה בישראל היא לא גיהנום ולא גן עדן … היא קרקס.
אבל איזה קרקס מופלא, צבעוני, מטורלל – שמדי פעם, באמצע הכל, מצליח לגעת בלב ולשנות מציאות.
