שגרה בצבע אדום💥טור 7:רומנטיקה על רקע יירוטים 🫶🏻
יש זוגות שמתחילים את הרומן שלהם בפריז, ליד מגדל אייפל, יש כאלה שנפגשים בשקיעה בחוף תאילנדי.
ואצלנו?
היא תפסה לו את היד במקלט של הסושי בר, רגע אחרי שהכיפת ברזל עשתה “פופ” בשמיים.
יש זוגות שמתחילים את הרומן שלהם בפריז, ליד מגדל אייפל, יש כאלה שנפגשים בשקיעה בחוף תאילנדי.
ואצלנו?
היא תפסה לו את היד במקלט של הסושי בר, רגע אחרי שהכיפת ברזל עשתה “פופ” בשמיים.
🎭 מתחים בשכונה: יוון נגד טורקיה – שוברים צלחות, שוברים שתיקה 🎭
בין מטוסים שחודרים בטעות, גז טבעי שמבעבע מתחת לפני הים, ושרים שמדברים כמו בטברנה יוונית – יוון וטורקיה עולות שלב במריבה שהתחילה עוד בימי טרויה.
מי אמר שההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, רק עם פחות סוסים מעץ ויותר נאט"ו?
🧿 המאמר שיגרום לכם לרצות להזמין גם גירוס וגם קבב – אבל לא באותו שולחן.
מול עינינו נרקמת ברית מוזרה, מטרידה ולעיתים פתטית, בין השמאל הרדיקלי במערב לבין תנועות אסלאמיסטיות פונדמנטליסטיות. קוראים לזה הברית האדומה-ירוקה – אדום כמו הדם מהמהפכה הקומוניסטית, ירוק כמו דגלי חמאס והאחים המוסלמים. וזה לא מדע בדיוני, זו המציאות שבה חיים האוניברסיטאות, התקשורת, ובאופן די מטריד – גם לא מעט פוליטיקאים אירופים.
📜 הפוליטיקה המודרנית בנויה על שלוש רגליים: כוח, כסף וספין. וכשאין איך להסביר – פשוט מסיטים את השיח. זה לא חדש, זה לא מתוחכם, וזה עובד. לפחות עד הספין הבא.
אירלנד הפכה למקום שבו הצדק הפך לקריקטורה. מדינה ששכחה את ההבדל בין הזדהות עם חלש לבין עיוורון מוסרי.
הם מייבאים אנטישמיות עם מבטא, מחליפים עובדות בסיסמאות, ובטוחים שציוץ נגד ישראל זה אקט של אומץ אבל האמת הפשוטה היא שהם פשוט פחדנים.
מאמר על אחד המוסדות הכי סוריאליסטיים בזירה הבינלאומית:
שלטון האייתולות האיראני — או כמו שאנחנו מכנים את זה בישראל: "איפה שדת ופוליטיקה התחתנו בלי לערוך הסכם ממון.
היבשת שפעם עמדה מול אימפריות, חצתה אוקיינוסים והביאה את תרבות המערב — לא עומדת היום מול שום דבר. אפילו לא מול עצמה. היא בחרה לוותר: על זהות, על גבולות, על גאווה לאומית, על חירות אינטלקטואלית.
ישראל היא ההפך מאירופה: עם צעיר, חי, לחוץ, ציני, חמוש, ודי בטוח בעצמו. וגם אם לפעמים נדמה לנו שאנחנו משוגעים — לפחות אנחנו לא מתאבדים בשם הסובלנות.
ישראל, למרבה הצער, לא ידועה בזכות קמפיינים רומנטיים, אלא בזכות קמפיינים צבאיים. ובעוד מדינות אחרות משקיעות בשמות למותגים של בשמים, סרטים או אפליקציות, אצלנו יש אגף שלם במטכ"ל שמנסה להמציא שם שיהפוך את זה שפירקנו את הרצועה לגפרורים – ליחצ"נות חיובית.
בפעם הבאה שאתם שומעים על מחקר שקובע ש"לימודי מגדר חשובים כמו רפואה", שאלו את עצמכם: מי מימן את המחקר? מי הרוויח מהמסקנה? ומי קיבל קביעות?
כי בסוף, גם באקדמיה — מישהו תמיד מוכר משהו. השאלה היא רק מה המחיר, ולמה תמיד אנחנו משלמים.
מה קרה לקנדיס אוונס? ומתי התחילה לגלוש מאג'נדה שמרנית בריאה לביקורת אובססיבית שמריחה כבר אנטישמיות במסווה של "דאגה לאינטרס האמריקאי"?
הימין האמריקאי לא צריך עוד אנטי-ציונים במסווה של "אותנטיים". יש מספיק כאלה בשמאל.