פרידה מחבר היא תמיד קשה, אבל הפרידה מצ’ארלי קירק היא פרידה שמותירה חלל כמעט בלתי נתפס.
במשך שנים צ’ארלי היה בשבילי לא רק קול רדיופוני או פרצוף מוכר מהרשתות החברתיות, אלא חבר למאבק, מורה דרך ושותף אידיאולוגי. הוא היה האיש שהצליח לשים מילים חדות על תחושות שאי אפשר היה להסביר, להרים את הראש של דור שלם של צעירים שמרנים ולהגיד להם – אתם לא לבד.
הרצח האכזרי שלו לא היה רק פגיעה באדם, אלא ניסיון להשתיק את המסר, לנפץ את התקווה שהוא ייצג. אבל דווקא כאן מתחיל המבחן האמיתי: האם נוותר וניכנע לפחד, או שנקום ונמשיך את הדרך שהוא התווה.
צ’ארלי היה איש של עקרונות, איש של חזון, איש של פעולה – והחובה שלנו היא להפוך את האובדן למנוע, את הדמעות לכוח, ואת הפרידה לנקודת התחלה.
כי אם יש דבר שצ’ארלי לימד אותנו שוב ושוב, זה שהמאבק על התרבות ועל העתיד שלנו לא נגמר – הוא רק מתחיל.

• צ'ארלי קירק – האיש והאגדה שהעז לדבר
  מבט לאחור על דמותו של קירק, הדרך שעשה, הרגעים הגדולים והחשובים בקריירה שלו, וההשפעה שלו על דור שלם של צעירים שמרנים.
• צ'ארלי קירק – מותו של לוחם תרבות, והחשבון שכולנו צריכים לשלם
  הכדור הזה לא נורה מרובה אחד בלבד. הוא נורה משנים של דמוניזציה. מהתקשורת שציירה אותו כאויב הדמוקרטיה. מהאקדמיה שהפכה אותו לסמל של "פשיזם" כי העז לדבר בעד חופש הביטוי.
  
• מי רצח את צ'ארלי קירק באמת?
  ניתוח ההסתה, השיח והתרבות שאיפשרו את הרצח.
• לא נשתוק – מה המחנה השמרני חייב לעשות עכשיו
  ניתוח אסטרטגי וחזוני שמסתכל קדימה ומציע דרך פעולה.

תהי נשמתו צרורה בצרור החיים

-- פרסומת --

-- פרסומת --