איך קונספירציה ישנה קיבלה מתיחת פנים פרוגרסיבית

כל האמת שמאחורי הקונספירציה – גרסת "הארץ"

כבר שנים שאנחנו נלחמים נגד פייק ניוז, דיסאינפורמציה ותיאוריות קונספירציה מופרכות. אבל דווקא אצל אלה שמתיימרים להיות "שוחרי אמת", מסתתרת אחת הקונספירציות ה"שובבות" (כי גסויות לא נכנסות לכאן) ביותר של דורנו: לא, זו לא מזימת האח הגדול של פייסבוק, לא הגז הטבעי ולא קרטל השווארמה – אלא מה שאני מכנה : "הפרוטוקולים של זקני השמאל ופרשני ערוצי התרעלה".

כלומר, אותה קואליציה סמויה של מגישי אקטואליה, עיתונאים בעלי מימיקות עין דרמטיות, משפטנים עצובים, מרצים מתוסכלים מהאוניברסיטה, ואנשי רוח שבחיים לא פגשו רועה צאן – כולם חברו יחד, כמו מועצת גובלינים ביער הפוסט-ציוני, כדי לעצב עבורנו את הנרטיב. לא האמת, חלילה – הנרטיב. זו המילה החדשה ל"סיפור שמריח טוב אצלנו בסלון".

הבורגנים מהבורגנות ומה הם מתכננים באמת

פעם, כששמעו "זקני ציון", חשבו על חבורה של אנטישמים שמפנטזים על שליטה יהודית בעזרת טקסים חשאיים. היום, זה כבר שודרג. קחו לדוגמה את ישיבות המערכת של ערוץ 12: אותה תזמורת מסונכרנת שמנגנת כל ערב את היצירה "ביבי אכל לנו את המדינה". ברביעיות כינור: גיא פלג, אברמוביץ', דנה ויס ועמית סגל – רגע, סליחה, סגל זה היוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל (ולכן צריך לבטל אותו, כמובן).

-- פרסומת --

בינתיים, באולפן השני, משדרים את תוכנית התרעלה הפופולרית: "פרשן נגד המציאות". שם תוכלו לשמוע איך מח"ט שמרני הוא תמיד "בעייתי", מחאה פרו-ישראלית היא תמיד "פאשיסטית", ולחייל שיורה במחבל – במקום צל"ש מגיע לו כתב אישום ושיימינג ב"אולפן שישי".

הפרוטוקולים עצמם (נחשפו בהדלפה בדיונית)

בהדלפה בלעדית שהגיעה אליי – ממקורות אנונימיים שעונים לשמות הקוד "רביב", "ברוך" ו"עינת" – נחשפו הפרוטוקולים של אחת מישיבות זקני השמאל:

1. מטרה 1: להפוך את אהבת ישראל למילה גסה.
   אמצעי: לקשר פטריוטיזם עם מילים כמו "משיחיסטי", "כהניסטי", "ימני קיצוני" – או הכי גרוע: "מזרחי".
2. מטרה 2: לשמר את האיזון האקדמי באוניברסיטאות.
   אמצעי: לדאוג שיהיו בדיוק 14 מרצים שמאלנים על כל מרצה ימני – כדי שלא תיווצר "תחושת רדיפה".
3. מטרה 3: לשכנע את העולם שאנחנו חיים באפרטהייד.
   אמצעי: לתרגם כל ציוץ של בן גביר ל-14 שפות, לדאוג שייכנס לניו יורק טיימס, ואז לתרגם את הכתבה חזרה לעברית כ"הוכחה בינלאומית למדרון הדמוקרטי".

ומה באשר לעם היושב בציון?

החדשות הטובות הן שהישראלים לא פראיירים. הם מריחים זיוף כמו שהם מריחים סבון של מלון שלושה כוכבים באילת – וזה ישר מעורר בהם חשד. הם יודעים להבדיל בין דעה לפרשנות שמתחפשת לעובדה, בין ביקורת אמיתית לבין תרעלה מתוזמנת.

אבל זה לא מונע מפרשני ערוצי התרעלה להמשיך לנסות. כל סבב מבצע בעזה – אותם פרצופים. כל כישלון של מדיניות "רק לא ביבי" – אותם תירוצים. כל פעם שמישהו מהימין נואם – אותו "אנחנו מזועזעים מהטון". כאילו טון הוא פשע שנגדו צריך להקים ועדת חקירה בכנסת.

ומה הלאה? הפתרון המהפכני

אז מה עושים? איך שוברים את ברית השמאל התקשורתי והמשפטני?
לא צריך מהפכות. צריך הומור. הרבה הומור. צריך להפסיק להיבהל מכל נביחה פוסט-ליברלית בטוויטר, ולהתחיל לדבר בשפה פשוטה, בגובה העיניים, כזו שהעם באמת מבין: "עזוב שטויות, תעשה קפה".

וצריך גם קצת אומץ. להגיד את האמת גם כשהיא לא פוטוגנית. להגן על חיילים גם כשה-BBC נוזף. לשיר התקווה גם כשהמרצה לפוליטיקה בינלאומית עושה פרצוף.

במקום סיום: ברוך שובכם, אזרחי ישראל

אם יש משהו שזקני השמאל שוכחים שוב ושוב, זה שהמדינה הזו קמה לא על יסודות של "תקינות פוליטית" אלא על יסודות של עקשנות, אמונה, אהבת מולדת – ולעיתים גם על "יאללה, נמאסתם כבר".

אז קחו את זה בפרופורציות. זו לא קונספירציה. זה פשוט עוד ניסיון די פתטי לשלוט בשיח, שהולך ונשבר מול המציאות – ומול עם שיודע לצחוק, גם כשמסבירים לו שהוא "לא מבין את הסכנה לדמוקרטיה".

במילים אחרות:
גם אם יש פרוטוקולים – יש גם חומוס, ויש גם עם ישראל.
והוא לא פראייר.

*  ההשראה לכותרת המאמר הגיעה ממשפט של דרור קפח ( ערוץ 14 ) , תודה לו