העולם מתקדם במהירות מטורפת – AI שכותב שירים, רכבים אוטונומיים, חופש מיני בהסכמה, מדע שפורץ גבולות. ובאמצע כל זה, האיסלאם הפוליטי-קנאי ממשיך לדרוש מקום בשולחן, עם חרב ביד אחת וטענות קורבנות בשנייה.
נשמע כמו בדיחה רעה. אבל זו לא בדיחה. זו מציאות שמערב אירופה בונה במו ידיה.

אז האם התרבות האירופית חולה סופני? כנראה שלא.
אבל היא בהחלט נראית לפעמים כמו אדם שמגיע לרופא עם רשימה ארוכה של תסמינים: בלבול זהות, עייפות פוליטית, והרבה יותר מדי אידיאולוגיה על קיבה ריקה.

פעם היו באירופה אבירים, קתדרלות, אופרה, תחרות גבינות, ומלחמות שאפשר היה להבין — בערך.
היום יש בה יותר מסגדים מקתדרלות, יותר רמאדן מחג מולד, ויותר התחשבות באיסלאם מאשר בתרבות שיצרה את דנטה, בטהובן ומונה ליזה.