יציאת מצרים לא הייתה סוף, היא הייתה התחלה.
והעם היהודי, כמו תמיד, עדיין באמצע הדרך – עם הרבה הצלחות, עם לא מעט טעויות.
ועם יכולת מדהימה להמשיך הלאה, גם כשאין מפה.

איך הפך “שלום היסטורי” להסכם אי־נעימות מנומס עם שכנה שממש לא סובלת אותך

ישראל היא מראה ומצרים, כמו רבות אחרות, לא אוהבת את מה שהיא רואה בה.

כלכלית – ישראל מצילה למצרים את התקציב, אבל תדמיתית – זו חרפה לאומית.
זה כמו להזמין אוכל מאקסית שאתה מתעב, אבל היא היחידה שעושה קובה כמו סבתא שלך.