איך כל ישראלי שלישי הוא יו"ר תנועה

ברוכים הבאים לג'ונגל הפוליטי הישראלי, המקום שבו כל אזרח הוא גם בוחר, גם מועמד, גם יו"ר זמני של מפלגה שהוא המציא הבוקר.
כאן לא תמצא מערכת דו-מפלגתית או יציבות שלטונית – אבל כן תמצא מאות רשימות, תנועות, חזונות ומפלגות עם שמות כמו "האומץ לחלום", "צדק טבעוני עכשיו" ו"למען עתיד טוב יותר לכולנו 2025 – בראשות משה".

🧮 כמה מפלגות יש לנו באמת?

בבחירות ממוצעות בישראל, נרשמות כ־35–45 רשימות.
עוברות את אחוז החסימה? אולי 10.
מקבלות חשיפה? 5.
מביאות שינוי אמיתי? תלוי את מי שואלים, אבל ככל הנראה אף אחת.

ולמה זה קורה?

• כי כל מורה אזרחות לשעבר חושב שהוא יכול לנהל את המדינה טוב יותר

• כי כל קבוצת וואטסאפ חושבת שמגיעה לה נציגות בכנסת

  -- פרסומת --

  

• כי בישראל, אם אתה לא מרוצה מהמערכת – פשוט תקים מערכת משלך

📊 שמות המפלגות – לא אומרים הרבה, אבל נראים חשובים

יש בישראל תופעה ייחודית: שמות מפלגות שמורכבים מסלוגנים ריקים או קיצורים בלתי מובנים.

לדוגמה:

• "תקווה לישראל" – מי נגד תקווה?

• "עתיד ירוק" – אולי מדובר על איכות סביבה, אולי על חשבון בנק.

• "עם אחד, לב אחד" – סיסמה מושלמת לקרטון חלב.

• "צ.ד.ק" – קיצור של "צדק, דמוקרטיה, קהילה", או אולי של צומת דימונה קריית גת.

וזה עוד לפני שהתחלנו עם שמות אמיתיים מהעבר, כמו "עלה ירוק", "גשר", "שינוי", "יחד", "תמ"י", "הדרך השלישית", "לב" ו"פשוט אהבה".

🤝 חיבורים, פירוקים, בלוקים – אקסטרא וודקה עם סודה פוליטית

אחד התחביבים הלאומיים של הפוליטיקה הישראלית הוא חיבורים רגע לפני הבחירות.
המשוואה פשוטה:

• שני פוליטיקאים – אפס סיכוי – מתאחדים כדי לנסות לקבל חצי סיכוי.

• שלושה – קוראים לזה "רשימה מאוחדת"

• ארבעה – זה כבר "מחנה"

• חמישה ומעלה – "חזית להצלת המדינה"

כל החיבורים האלה נולדים מתוך צורך טקטי, נמשכים שבועיים – ומתפרקים רגע אחרי הבחירות כשמישהו "מגלה הבדלי גישה מהותיים".

או כמו שאומרים בפריפריה:
"למה התחברתם אם אתם שונאים אחד את השני?"

🧪 נוסחת הפירוק: ככה נולדות מפלגות חדשות

1. ח"כ לא קיבל תפקיד שהוא רצה.

2. הוא כותב פוסט על "משבר אמון עמוק עם ההנהגה".

3. מתראיין לחדשות ואומר: "אני עדיין חלק מהמחנה, אבל…"

4. שבוע אחרי – מודיע על הקמת תנועה "אזרחית, מתונה, ללא צבע מפלגתי".

5. מגייס תורם אחד, יועץ תקשורת אחד, ומודיע שהוא מועמד לראשות הממשלה.

6. בבחירות – מקבל 0.7% מהקולות.

7. שנה אחרי – מתמנה לתפקיד ממשלתי כלשהו, ושוכח הכל.

🗳️ למה זה קורה אצלנו?

• כי כל מגזר רוצה בית פוליטי משלו (כולל מגזר הגמלים).

• כי אין פריימריז אמיתיים ברוב המפלגות.

• כי התרבות הפוליטית בישראל מעודדת מותגים אישיים, לא אידיאולוגיות.

• כי בישראל, אתה לא שואל "מה אני חושב", אלא "כמה מנדטים זה שווה לי".

🥪 הדימוי המתבקש

המערכת הפוליטית בישראל היא כמו סנדוויץ' ענק מדי:
יש הרבה שכבות, המון מרכיבים, הכל מתפרק כשאתה מנסה לנגוס, ובסוף אתה נשאר עם לכלוך בידיים וטעם של מיונז.

משפט לסיכום הפרק:

"בישראל, מפלגה היא כמו חומוסייה – נפתחת על כל פינה, עם הרבה הבטחות, ובסוף מתרוקנת תוך שנתיים."