מה מנסים למכור לנו בשם "פתיחות"? – ולמה דווקא החרד"לים יצאו הכי פתוחים בסיפור הזה?
או: כשהמגבעת מחייכת, והחולצה השחורה צורחת
הרבה לפני שהתחילו לדבר על "פרוגרסיביות", "נזילות מגדרית" ו"שיח זהויות",
היו פה אנשים פשוטים, עם ציצית, ערכים, ואמונה שאפשר גם לא להסכים — בלי לבטל את השני.
ואז הגיע "המחנה המתקדם" — זה שתמיד "נאבק על חופש", כל עוד החופש הוא רק לחשוב בדיוק כמוהם.
אז מה ההבדל ביניהם בעצם? בואו נעשה סדר:
| תחום | חרד"ליות פתוחה | פרוגרסיביות דורסנית |
|---|---|---|
| יחס למחלוקת | "נשב, נדבר, אולי נסכים שלא להסכים" | "אתה פאשיסט, שתוק!" |
| חינוך | "חנוך לנער על פי דרכו" | "נחנך את ילדך על פי דרכנו (או שנשלח אותך להדרכה הורית)" |
| דגלים | דגל ישראל על המרפסת | דגל גאווה, דגל פלסטין, ודגל שעם ישראל עדיף לא יופיע |
| תקשורת | קוראים “מקור ראשון” ו"ערוץ 14", אבל יודעים מה הולך גם ב"כאן" | קוראים רק “הארץ” וצועקים “חשוך!” על כל מי שלא מצטט חביבי זכריה |
| תגובה לפגישה עם אדם שחושב שונה | "תשמע, מעניין. לא מסכים, אבל מכבד" | "אתה חשוך, הומופוב, מיזוגן, טרנספוב, וכנראה גם אוכל חיות" |
| תגובה למחלוקת פוליטית | מתווכח בוואטסאפ המשפחתי עם חיוך | חוסם את הדוד מפתח תקווה אחרי שסיפר שהוא הצביע ימין |
פרוגרסיביות של היום – זה לא חופש, זה פורמט.
הם ידברו על “שיח פתוח” — ואז יכתיבו מה מותר להגיד.
הם יניפו שלטים של “Love Wins” — עד שתבקש מקום לתפילה.
הם יילחמו נגד “הדרת נשים” — אבל לא יזמינו דתיות לפאנל.
הם יילחמו על "חופש ביטוי" — ואז יבטלו סטנדאפיסטים, סופרים, מורים וחיילים בשם "שפה בטוחה".
וחרד"לים? הפתעת העשור.
-
תמצא אצלם סבלנות אמיתית.
-
שיח על משמעות, לא רק על זהות.
-- פרסומת -- -
תחושת שליחות — אבל בלי התנשאות.
-
שילוב מרשים בין עולם עתיק לבין קידמה, בלי לאבד צלם אדם או זהות לאומית.
והכי חשוב — הם לא צריכים שתסכים איתם כדי שתהיה שווה ערך.
אז מי באמת פתוח פה?
זה עם הציצית שמזמין אותך לשולחן שבת, גם אם אתה טבעוני עם נזם וסט מסרים מתקדמים?
או זה שצועק "נאור!" — אבל רק אם עברת את ועדת הקבלה האידיאולוגית?
ולסיום, כלל ברזל:
אם מישהו אומר "תהיה פתוח" — ותוך דקה דורש ממך למחוק את כל מה שאתה מאמין בו,
כנראה שהוא לא באמת פתוח.
הוא פשוט שואף לפתוח אותך — ולרוקן מבפנים.
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם
