עצמאות ביטחונית או חשיפה אסטרטגית?

ניתוח סיכון-סיכוי נטו של היגמלות ישראל מהסיוע האמריקאי

הדיון סביב ויתור הדרגתי על הסיוע הביטחוני האמריקאי נוטה לגלוש מהר מאוד לשני מחנות נוחים:
מצד אחד – “ישראל חזקה, תסתדר לבד”;
מצד שני – “בלי אמריקה אנחנו לבד מול העולם”.

האמת, כרגיל, נמצאת באמצע – והיא הרבה פחות אידיאולוגית והרבה יותר טכנית, תעשייתית ומבצעית.

השאלה האמיתית איננה האם ישראל יכולה לוותר על הסיוע, אלא באיזה מחיר ביטחוני נטו, ובאילו תנאים המחיר הזה משתלם.

הסיכוי הביטחוני: מה ישראל באמת מרוויחה

חופש פעולה מבצעי ואסטרטגי

הסיוע האמריקאי איננו רק כסף – הוא גם מערכת בלמים.
בלמים על:

• סוגי חימוש
• טווחי פעולה
• יעדי ייצוא
• ולעיתים גם עיתוי

היגמלות מהסיוע יוצרת פוטנציאל ל:

• קיצור שרשראות החלטה בין צורך מבצעי לפתרון
• פיתוח אמצעים “לא מנומסים” פוליטית
• פעולה צבאית שלא תלויה באקלים מדיני בוושינגטון

זהו יתרון משמעותי במיוחד בעידן שבו מלחמות הן קצרות, דינמיות, ולא תמיד נוחות להסברה.

עומק תעשייתי = עומק ביטחוני

ביטחון מודרני אינו נמדד רק במספר מטוסים או טילים – אלא ביכולת לחדש, לתקן, לייצר ולהתאים בזמן אמת.

עצמאות תעשייתית מאפשרת:

• קצב התאמה גבוה יותר לאיומים משתנים
• פחות פגיעות ללחץ חיצוני, סנקציות או אמברגו
• יכולת ייצור רציפה גם בעימות רב-זירתי ממושך

בתרחיש של מלחמה רחבה, זהו יתרון קיומי – לא תיאורטי.

גמישות בזירות העתידיות

העימותים של העשור הבא לא ייראו כמו אלה של העשור הקודם.
הם יהיו:

• מבוזרים
• טכנולוגיים
• עתירי סייבר, AI ולוחמה אלקטרונית

דווקא כאן, לישראל יתרון יחסי:

• פחות בירוקרטיה
• מחזורי פיתוח קצרים
• תרבות ניסוי וטעייה מבצעית

עצמאות מסיוע מאפשרת לישראל לנוע מהר יותר מהמעצמות – וזה נכס ביטחוני מובהק.

הסיכון הביטחוני: איפה ישראל חשופה באמת

פגיעה בגיבוי המדיני – עם השלכות מבצעיות

הסיוע הביטחוני הוא חלק מ"חבילת ביטחון" רחבה יותר, הכוללת:

• ווטו אמריקאי
• לחץ מדיני מאחורי הקלעים
• תיאום אסטרטגי בזירות רגישות

פגיעה בחבילה הזו עלולה:

• לצמצם חופש פעולה בזירה הבינלאומית
• להגדיל לחץ משפטי ודיפלומטי על קצינים ומפקדים
• להקשות על פעולה ממושכת בזירות מורכבות

זה אינו איום מיידי – אבל הוא מצטבר.

תלות בטכנולוגיות שעדיין אינן בשליטת ישראל

למרות ההתקדמות המרשימה, יש תחומים שבהם ישראל עדיין תלויה בארה״ב:

• פלטפורמות אוויריות כבדות
• מערכות חישה מתקדמות מסוימות
• תשתיות לוגיסטיות גלובליות

ויתור מהיר מדי על הסיוע עלול ליצור:

• פערי יכולת זמניים
• עלויות פיתוח עצמאיות כבדות
• סיכון מבצעי בתקופות מעבר

ביטחון לא אוהב ואקום.

הרתעה אזורית והקריאה הלא נכונה של היריב

עצמאות ישראלית יכולה להיתפס בשתי דרכים:

• כחוזק
• או כהיחלשות של הברית עם המעצמה הגדולה בעולם

יריבים אזוריים עשויים לפרש את המהלך כ:

• ירידה במחויבות אמריקאית
• הזדמנות לבחון גבולות
• חלון זמן לפעולה

גם אם הפרשנות שגויה – היא מסוכנת.

מאזן נטו: לא כן או לא – אלא איך ומתי

בבחינה ביטחונית קרה, המהלך איננו התאבדות – אך גם לא מהלך חסר סיכון.

הוא משתלם ביטחונית רק אם מתקיימים שלושה תנאים:

1. היגמלות איטית ומדורגת – ללא זעזועים מבצעיים
2. השקעה עמוקה בתשתיות קריטיות – גם במחיר תקציבי כבד
3. שימור הברית המדינית עם ארה״ב – גם בלי הסיוע הכספי

בלי שלושת התנאים הללו, היתרונות עלולים להתהפך.

השורה התחתונה הביטחונית

היגמלות מהסיוע האמריקאי איננה מהלך של “עצמאות או מוות”.
היא מהלך של ניהול סיכונים בעולם שבו תלות היא חולשה.

ישראל אינה צריכה לבחור בין אמריקה לבין עצמה.
היא צריכה לבחור בין תלות נוחה – לבין עצמאות יקרה אך גמישה.

והבחירה הזו, בניגוד לסיסמאות, אינה אידיאולוגית.
היא מקצועית.
והיא חייבת להיעשות בזהירות, לא בגאווה.