כשאירופה אומרת “אתם חלק מאיתנו” – כדאי לבדוק איפה היציאה הקרובה לשדה התעופה.
רצוי לכיוון בן-גוריון.

לא תמיד צריך שני צדדים כדי להגיע לנקודה שבה שלום אפשרי, לפעמים צד אחד חזק הוא זה שיוצר את התנאים
לא כי הוא צודק יותר – כי הוא קובע את המציאות … וזה לא רומנטי, זה לא יפה – אבל זה אמיתי.

אז האם התרבות האירופית חולה סופני? כנראה שלא.
אבל היא בהחלט נראית לפעמים כמו אדם שמגיע לרופא עם רשימה ארוכה של תסמינים: בלבול זהות, עייפות פוליטית, והרבה יותר מדי אידיאולוגיה על קיבה ריקה.

מגילת אסתר אינה רק סיפור על עבר רחוק, היא תזכורת לכך שרטוריקה מסוכנת עלולה להפוך למדיניות
ושמדיניות עלולה להפוך למציאות

הכותרת תמיד תישמע אינטלקטואלית, רגישה, מאוזנת …
אבל בפנים? אותו סיפור, שוב ושוב: ישראל חזקה, ולכן אשמה.