אז מה השתנה מאז הבחירות האחרונות?
הסיסמאות התחלפו … הפרצופים הסתובבו … ההבטחות עברו מיתוג מחדש.
האמת לא נעלמה – היא פשוט מתחרה מול תעשייה שלמה של קליקים, מניפולציות, דופמין, ופרשנים עם תאורה טובה.
האלגוריתם לא שונא אותך, הוא פשוט עובד בשביל מי שמשלם.
בעולם שבו מהירות מנצחת דיוק … האמת תמיד מגיעה אחרונה, ולפעמים, כבר אין מי שמחכה לה.
אז איך אתה ישן בלילה, עיתונאי קטן שלי ? כנראה לא רע בכלל … כי כשכולם עושים רעש, גם המצפון שומע פחות.
חדשות 24/7 לא נוצרו כי יש יותר מידע … הן נוצרו כי יש יותר זמן למלא.
והפתרון?
רעש . . . הרבה רעש.
זה מחזמר על עידן שבו פוליטיקה היא בידור, ובידור הוא מדיניות. עידן שבו מי שמסרב לשיר – פשוט לא נשמע.
השמאל למד לנצל את הערוצים של הקהל הנותן: תוכניות בוקר עם זווית פרוגרסיבית, טוק־שואו שיושבים בהם פרשנים בעלי עמדה אידיאולוגית, וזמן שידור שמותאם לניצולת גבוהה של הצופים שמזדהים.
התוצאה: ה"מסר השמאלי" אינו רק נשמע — הוא משוכפל בתוך ענפי השיח (קולנוע, תרבות, חינוך) ונכנס לחדרי המגורים כמשהו שבאופן טבעי "חף ביקורת". כך נוצרת תקשורת המגדירה מה נחשב לנורמלי — וזה נשק תודעתי במשמעותו הפוליטית.
