מה מנסים למכור לנו באירופה – ואיך הם מלמדים אותנו מוסר תוך כדי שמתחזקים גבולות?
כשהאימפריות לשעבר באות לחנך את היהודים איך לא להיות קולוניאליסטים
אם יש משהו שאירופה יודעת לעשות טוב – חוץ מלזקק אלכוהול – זה לחלק מוסר.
מאות שנים של כיבושים, מלחמות עולם, ג'נוסיידים קולוסאליים – והיום?
הם הומניסטים. נאורים. אחראים מוסרית.
(ובעלי מבטא צרפתי ששווה תואר שני באשמה עצמית)
מה הם מוכרים לנו בעצם?
-
"אתם צריכים להפגין ריסון."
-
"ישראל צריכה להבין את כאב האחר."
-
"התגובה של צה"ל לא פרופורציונלית."
-
"הפתרון הוא שתי מדינות, דחוף."
-
"אולי תנסו עוד הפסקת אש… או חמש."
וכל זה בזמן שצרפת יורה בגז מדמיע על מפגינים, ספרד בונה חומות סביב מלייה, ויוון טובעת סירות של פליטים – אבל בשקט, עם סגנון.
אירופה: איפה מוסר זה עניין של ייצוא
-
את האנטישמיות הם מייבאים בחבילות פליטות.
-
את ההיסטוריה הם שוכחים – כל עוד זו לא שלך.
-
את הגבולות שלהם הם מגנים עם חומה, מצלמות, וספינות משטרת גבולות.
-
אבל כשאתה שומר על שלך? זה “מצור על עזה”.
בריסל תומכת בפלסטינים, קובעת סובסידיות לארגונים אנטי־ציוניים – ואז יוצאת לחופשה בקפריסין עם מצפון נקי.
קולוניאליסטים לשעבר – עם רגשות אשם מופרטים
הם מבקשים מאיתנו "לגלות אחריות היסטורית".
ואנחנו שואלים – אחריות למה בדיוק?
-
אנחנו לא שלחנו יהודים לרכבות.
-
אנחנו לא שלטנו על חצי אפריקה.
-
אנחנו לא המצאנו את מושג ה"גזענות ממוסדת".
ובכל זאת – איכשהו אנחנו אלה שצריכים "להקשיב לנרטיב של האחר".
(האחר, במקרה, הוא תומך חמאס בפאריז שאוהב לכתוב גרפיטי על בתי כנסת.)
המשוואה האירופאית:
| פעולה ישראלית | תגובה אירופאית |
|---|---|
| הגנה עצמית | "אובדן פרופורציה" |
| מכת מנע | "הפרת זכויות" |
| הריגת מחבל | "פשע מלחמה" |
| פיגוע המוני בישראל | "צריך להבין את הרקע" |
| טיל על בית חולים באוקראינה | "זוועה! חרפה!" |
| אותו טיל בעזה | "ישראל כנראה אחראית" |
והכי אירוני?
הם קוראים לנו קולוניאליסטים – כשאנחנו חוזרים לארץ שלנו.
והם מגינים על "זהות פלסטינית" – תוך כדי מחיקת כל סממן יהודי מההיסטוריה.
(מעניין איך תמיד האירופאי שכותב את דו"ח זכויות האדם – שותה אספרסו על הריסות בית כנסת מהמאה ה-15.)
אז מה עושים עם זה?
-
לא נכנעים. לא מתנצלים.
-
מבינים: אם האירופאי נותן לך הרצאה – סימן שאתה עושה משהו נכון.
-
זוכרים: הם אולי שכחו מה זו זהות – אנחנו לא.
-
וכמו שאמר פעם מישהו חכם:
“הנוצרים רוצים למחול לעצמם – ושאנחנו נשלם.”
ולסיום, כלל ברזל:
כשאירופה מדברת על “מוסר”, זה בדרך כלל מגיע עם קריצה, תקציב ל־BDS, וסנדוויץ' עם גבינה מסריחה.
אז לפני שאתה מפסיק לירות כדי לא להעליב את נציג האיחוד – תבדוק איפה הוא היה ב־1942.
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם
