🇬🇧 אנגליה – הקיסרות שהשמש לא שקעה בה… עד שהגיעה שקיעת השכל
פעם הייתה זו האימפריה שעליה “השמש לעולם אינה שוקעת”.
היום, היא בקושי מצליחה להדליק את האור בלי אישור ממועצת המוסדות הרב-תרבותיים של בורו מתחת ללונדון.
ברוכים הבאים לבריטניה 2025 – המקום שבו הציניות כבר לא מצחיקה, היא פשוט מציאות.
“God Save the King”? יותר כמו “God Save What’s Left of England”
המלך צ’ארלס ממשיך לנופף מהמרפסת כאילו הכול בסדר, אבל גם הוא יודע: הממלכה המאוחדת כבר מזמן לא מאוחדת.
לונדון – העיר שבעבר שלטה בעולם – נשלטת היום ע"י גישה אחת: לא להעליב.
לא להעליב מהגרים, לא להעליב מוסלמים, לא להעליב פרוגרסיביים, לא להעליב טרנסג’נדרים…
הבעיה היחידה? אף אחד כבר לא נשאר כדי להיעלב בשם האנגלים עצמם.
מהאימפריה ל"אימפריה של התנצלות"
אם פעם הבריטים היו ידועים בקולוניאליזם, היום הם מתנצלים עליו.
כל שבוע יוצאת התנצלות חדשה על משהו מהמאה ה-18:
היום על העבדות, מחר על התה, מחרתיים על זה שהמציאו את המילה “לורד”.
הם כבר שוקלים להתנצל בפני הודו על כך שנתנו לה רכבת.
ככה זה כשהפכת מדינה שהובילה את העולם – למדינה שמובלת על ידי רגשות אשם, פרוגרסיביות, וחשבון טיקטוק של ה-BBC.
לונדון – בירת הממלכה המאוחדת? יותר כמו בירת "בריטניסטאן"
היום, אם תסתובב בשכונות מסוימות בלונדון, תגלה שצלילי המואזין חזקים יותר מפעמוני הכנסייה.
לא שיש כנסיות פעילות במיוחד – הן ריקות, מושכרות לארגוני צדקה או מוסדות “קהילתיים” חדשים.
ובינתיים, משטרת לונדון עסוקה לא במלחמה בפשע, אלא במעקב אחרי ציוצים שעלולים “לפגוע ברגשות מיעוטים”.
לונדון של פעם ידעה לשרוד את הבליץ של היטלר –
אבל לונדון של היום לא מסוגלת לעמוד בציוץ אחד עם האשטאג שגוי.
“שומרי החוק” – בתנאי שאתה לא שואל איזה חוק
המשטרה הבריטית של 2025 היא יצור משונה: חמושה במצלמות גוף, קורסים בדינמיקה מגדרית, ואפס יכולת להגן על אזרחים.
במקום לעצור עבריינים, היא מעבירה סדנאות על “שפה רגישה”.
תנסה לדווח על תקיפה – ישאלו אותך קודם באיזו זהות מגדרית אתה מזדהה לפני שמזמינים ניידת.
ואם זה נשמע לך מוגזם – ברוך הבא לממלכה המאוחדת החדשה, בה ההיגיון יצא לחופשה ממושכת בסקוטלנד.
תרבות, חינוך ו… שתיקה
בבתי הספר באנגליה כבר לא לומדים את שייקספיר – הוא “בעייתי”.
צ’רצ’יל? “דמות שנויה במחלוקת”.
ואפילו על הדגל הבריטי יש דיון האם הוא “מסמל דיכוי היסטורי”.
כשדור שלם מתחנך על ההבנה שתרבותו היא מקור הרוע העולמי – אל תתפלא כשהוא בוחר לא להילחם עליה.
הילדים הבריטים יודעים לשנן את כל סוגי הזהויות, אבל לא יודעים לומר מתי המהפכה התעשייתית התחילה.
(רמז: הרבה לפני שאנדרו טייט הפך למודל לחיקוי).
הבריטים – גיבורים במלחמות, פציפיסטים במציאות
זה העם שנלחם לבד מול הנאצים. שעמד זקוף תחת הפצצות.
והיום? הוא מתנצל אם הוא מדבר בקול רם מדי בתחבורה ציבורית.
אם וינסטון צ’רצ’יל היה קם לתחייה ורואה מה נהיה מהאומה שלו –
הוא כנראה היה שותה את הבקבוק הראשון שלו כבר בארוחת בוקר, ושוקל לשלוח את הנאומים שלו לישראל לתרגום עברי.
והיחס לישראל – “נייטרלי”, כלומר: אנטישמי בעדינות בריטית
כמובן, אין כתם מוסרי שהבריטים שוכחים להזכיר, חוץ מאחד –
היחס שלהם ליהודים ולישראל.
שם פתאום כל נימוס נעלם, והביקורת זורמת כמו תה באנגלי חמוץ.
מובילי דעת קהל בריטיים מגנים את ישראל “על האלימות”, תוך כדי שהם שותקים נוכח דקירות בלונדון, פיגועים במנצ’סטר, ואונס קבוצתי בברמינגהם.
אבל היי – העיקר שהם מרגישים מוסריים.
“ממלכה מאוחדת”? אולי “ממלכה מאוכזבת”
סקוטלנד רוצה עצמאות, אירלנד מתבשלת מחדש, ו-וויילס מתעניינת בעיקר בראפרים מקומיים.
הבריטים עוד מתעקשים שהם “אומה גאה”, אבל גאה במה בדיוק?
בזה שהם הצליחו להרוס את האימפריה בלי שאויב יירה ירייה אחת?
הבריטים לא הובסו – הם פשוט הלכו לאיבוד בתוך עצמם.
לסיכום – “God Save the Sense”
אנגליה של 2025 היא הוכחה לכך שכשאתה שותה תה במקום יין, אתה עלול לשכוח איך נראית מהפכה אמיתית.
מדינה שבנתה עולם שלם – והרסה את עצמה בשם פוליטיקת זהויות.
האימפריה לא נופלת מהפצצות – היא נופלת מצחוק מרוב מוסר.
והשמש?
היא אולי עדיין לא שקעה על כל בריטניה,
אבל על השכל הבריטי – כבר מזמן ירדה החשכה.
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם
