וְכָךְ יַעַמְדוּ זֶה מוּל זֶה יוֹרֶשֶׁת פָּרַס הָעַתִּיקָה וּמְדִינַת הַיְּהוּדִים שֶׁקָּמָה מֵחָדָשׁ; לֹא עוֹד סִפּוּר שֶׁל חֲצַר מְלוּכָה וּמִשְׁתֶּה, כִּי אִם מַאֲבָק שֶׁל עֹצְמָה, תּוֹדָעָה וְהַרְתָּעָה, לֹא עוֹד מְגִלָּה הַנֶּחְתֶּמֶת בְּמִשְׁתֶּה וּבְשִׂמְחָה, אֶלָּא פֶּרֶק פָּתוּחַ שֶׁעֲדַיִן נִכְתָּב..
פורים, החג שבו הכול מתהפך הוא אולי הרגע הכי מתאים להזכיר לאימפריות שיכורות מעצמן:
גם אתם – בסוף – רק תחפושת
שמדובר בטראמפ, השאלה היא אף פעם לא "אם".
רק "איך זה ייראה בטלוויזיה".
האסלאם הוא גם דת וגם אידיאולוגיה פוליטית-משפטית. לא כל מוסלמי אלים, לא כל אסלאם אלים – אבל בגרעין הטקסטואלי וההיסטורי של האסלאם יש שאיפה ריבונית, לא רק רוחנית.
לא כל פיצוץ הוא מבצע, אבל כל פיצוץ הוא כתב אישום
איך מדינה שמפנטזת על אימפריה לא מצליחה להחזיק מתקנים בלי שיתפוצצו ?
זה לא מאמר מעריצים, לא כתב אישום — אלא ניתוח קר של תופעה היסטורית.
לפעמים, הדבר הכי מסוכן במזרח התיכון הוא לא טיל אלא החמצה.
מי שלא מסוגל לעמוד מול משטרי דיכוי לא צריך להוביל את שיח זכויות האדם
ומי שלא מוכן לשלם מחיר על מוסר שיפסיק למכור אותו לאחרים.
יש רגעים בהיסטוריה שבהם אתה מרגיש שהקרקע זזה. לא רעידת אדמה – יותר כמו שולחן עץ ישן שבנו עליו אימפריה, ופתאום מישהו מגלה שאחת הרגליים נאכלה על ידי טרמיטים.
כך נראית איראן של 2026.
חמינאי אולי חלש יותר מבעבר, אבל הוא עדיין יושב על מנגנון שיודע לדכא, להמתין, ולשרוד.
ומי שחושב שעכבר לא יכול לנשוך – לא מבין את המזרח התיכון.
