בהתחלה הוא היה מין חדר צדדי כזה.
בלי הרבה אישיות.
בצבע שמנת משעמם, חלון קטן עם בריח כאילו גנוב מצוללת רוסית, ומיטה מתקפלת בשביל האורח המוזר מהקיבוץ.
אבל אז בא הסבב, ופתאום – הממ"ד הפך ללב הבית.

השולחן הקטן קיבל טלוויזיה.
המיטה התקפלה לטובת מזרנים, שמיכות, לגו, ביסקוויטים, וכמה כריות שבחיים לא נועדו לתנאים של 30 שניות ב-3 בלילה.
ושם, בתוך הקופסה הזאת – היינו ביחד.

הממ"ד: המקום שבו כולם פגשו את כולם, בלילה, בטרנינג

אין כמו אזעקה לילית כדי להחזיר את המשפחה למצב של אינטימיות קיומית.
הילדה קופצת על אבא, הכלב מיילל על הסבתא, מישהו שוכב על שלט של הטלוויזיה – ואף אחד לא יודע אם הרעש עכשיו היה בום, גיהוק של שכן או הרמקול של פיקוד העורף.

אבל איכשהו – דווקא שם, בחדר שאמור להגן – נוצר משהו אחר: תחושת ביחד.
בלי פוש, בלי שגרה, בלי לצאת לעבודה.
רק כולנו, דחוסים, עם שוקולד מריר של מקלטים וקצת אהבה.

ואז זה נגמר – אבל הממ"ד לא מבין למה כולם עוזבים

"מה, לא נישן פה היום?"
שואלת הילדה, כשאתה מעז להזיז את המזרן מהממ"ד.

-- פרסומת --

אתה אומר: "הכול בסדר, אפשר לחזור לחדר שלך."
והיא בוחנת אותך כמו נציג של פיקוד העורף שהכריז שהחיים חזרו – בלי לעדכן אותה אישית.

כי בחוץ אולי חזרנו לשגרה,
אבל בפנים – הממ"ד הפך למעין קפסולת משפחה, בועה של קרבה שפתאום קשה לוותר עליה.

נראה אותך מסביר לדובי למה הוא שוב צריך לישון בארון

אחרי שבועיים שהוא ישן איתכם, שותף לכל אזעקה, אפילו זכה לשם חדש ("רס"ן דוביק") – אתה אמור עכשיו פשוט להחזיר אותו למדף?

ומה עם הפנס הקטן שקישטתם עליו מדבקות?
ומה עם השקית עם הפיצוחים שכבר הפכה לרכוש קבוע?

הממ"ד הוא לא סתם חדר.
הוא הפך לבית בתוך הבית.
ויש לו רגשות.

טוב, לא באמת. אבל לנו יש.

ואולי לא חייבים למהר לפרק אותו

אולי כדאי להשאיר שם כמה מזרנים, כמה ספרים, אולי איזה משחק קופסה.
לא כי אנחנו פסימיים –
אלא כי אולי גילינו משהו על עצמנו במקלט הזה:
שכשאנחנו נצמדים, מתקרבלים, עוזרים אחד לשני – יש בזה משהו אמיתי, אפילו יפה.

מסקנה: הממ"ד לא רק הציל אותנו – הוא גם הזכיר לנו מי אנחנו

הוא לא מושלם – צפוף, חם, הדלת כבדה, והקירות עושים הד חוזר של כל קיטור.
אבל דווקא שם – בין האזעקה לשוקולד – נזכרנו איך זה להיות ביחד באמת.

אז אם הילד רוצה לישון עוד לילה שם –
אולי תצטרף.
תביא איתך פופקורן, ספר, או סתם שקט.

כי לפעמים, חדר עם דלת פלדה
מרגיש הרבה יותר בית
מכל סלון עם נוף לים.

-- פרסומת --