מה מנסים למכור לנו בשם "זכויות אדם" – ומתי הזכויות שלך לא נחשבות?
למה החייל בצומת פחות שווה מהמפגע מולו ?
הם באים בשם "האנושיות", מדברים על "כבוד האדם", נושאים שלטים עם "די לכיבוש", וצועקים:
"זכויות לכל בני האדם!"
אבל כשאתה, בן האדם מהצד הלא נכון של המפה, מעז לבקש גם קצת זכויות – פתאום אתה אויב הציבור.
מה הן זכויות אדם? תלוי מי שואל
לפי הסיסמאות:
- הזכות לחיים, חירות וביטחון
- הזכות למשפט הוגן
- הזכות לחופש דת
- הזכות להגדרה עצמית
- הזכות לא להיות מופלה בגלל גזע, מין, מגדר או השקפה
נשמע יפה, נכון?
אז איך זה שכשתושב דרום ת"א מבקש ביטחון מהסתננות – הוא "גזען"?
כשאם שכולה מבקשת הרתעה מול טרור – היא "מסיתה"?
וכשיהודי שמניח תפילין בצומת – הוא "פוגע במרחב"?
מי שומר על הזכויות שלך? לא בטוח שזה התפקיד של "בצלם"
כשמחבל נפצע – יש סרטון, עתירה, עורך דין, וגינוי באו"ם.
כשחייל נפצע – יש שתיקה, חקירה, ודיווח ב־שורה 11 בפוש.
(או עם הכותרת: "אירוע מורכב בגדה – לא ברור מי פתח באש")
כשחרדים מותקפים – זה "חיכוך בין קהילות".
כש מתנחל נשרט – זה "טרור מתנחלים".
וכשמפגין שמאל נחבל – זה זכויות אדם בסכנה קיומית.
המבחן האמיתי: למי אסור לך להגיד מילה
ניסית פעם להעביר ביקורת על זכויות יתר לפלסטינים מול צה"ל?
יגידו שאתה לא מוסרי.
הערת הערה על הפלייה מתקנת לא מידתית?
יגידו שאתה חשוך.
שאלת למה בית המשפט נותן לפורעי חוק ערביים יחס רך?
יגידו שאתה גזען, וזהו. אין צורך בדיון.
המנגנון: הפוך על הפוך – בשם זכויות, מוחקים זכויות
- חופש ביטוי? רק אם אתה לא ימני.
- חופש הפגנה? תלוי איפה ומי.
- חופש דת? כל עוד זו לא דת יהודית מחוץ לקו הירוק.
- הזכות לביטחון? כן, אבל לא על חשבון "תושבי המקום"
(גם אם המקום הוא שלך מימי יהושע בן נון).
אבל יש גם תקווה: זכויות לא שייכות לשמאל בלבד
יותר ויותר אזרחים קמים ושואלים:
- למה לי אין זכות לומר שאני יהודי גאה בלי להיחשב "קיצוני"?
- למה יש תקציבים לשיקום מחבלים – אבל לא לתושבי עוטף עזה?
- למה כשפלסטיני בונה בלי אישור – זה "מחאה לגיטימית",
וכשיהודי בונה – זו "הפרה חמורה של החוק"?
המסקנה: אם זכויות הן לכולם – אז הן לכולם
- חייל בצומת שווה לפחות כמו פלסטיני עם סכין.
- זכותך לחיות בשכונה בטוחה – גם אם זה מפריע למוסרנות של נורווגים.
- זכותך לאהוב את המדינה – מבלי להיחשב "פשיסט".
ומה כן?
- עמותות זכויות אדם אמיתיות – שמגינות גם על יהודים.
- מערכת משפט שלא שוכחת שיש גם צד שני לנאשם: הנפגע.
- אזרחים שלא קונים כל סיסמה – אלא שואלים:
"זכותו של מי, בדיוק, נשמרת כאן – ועל חשבון מי?"
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם
