מה מנסים למכור לנו בשם "אחדות העם" – ואיך זה תמיד נגמר בזה שאתה מתאחד, והם נשארים באולפן?
למה כשאומרים "בוא נוריד את הלהבות", זה תמיד כשאתה בוער, והם עם מזגן על פול ווליום
יש מושג כזה בישראל: "אחדות".
הוא כמו חמין בקיץ – כולם מדברים עליו בחיבה, אף אחד לא באמת מוכן לשלם עליו את המחיר.
אבל כשהמצב מחמיר, כשהטילים מתחילים ליפול, כשהפיגועים מתרבים – פתאום זה צץ בכל מקום:
"זה הזמן להתאחד!"
רק רגע… מי בדיוק התאחד עם מי? ואיך זה שתמיד האחדות נראית כמו פשרה שאתה עושה, והם – חותמים עליה בטור דעה?
מה מוכרים לנו בעצם?
-
"עם אחד בלב אחד."
-
"בוא נוריד את הרטוריקה."
-
"אל תתעסקו בשנאה."
-- פרסומת -- -
"תניחו בצד את המחלוקות – עכשיו זה לא הזמן."
יפה מאוד. רק שמה זה “להניח בצד”?
-
אם אתה מדבר על זהות יהודית – "תעזוב, אל תפלג."
-
אם אתה מציע חיזוק הריבונות – "עכשיו צריך להרגיע."
-
אם אתה מזכיר את המילה "ניצחון" – "זה מסוכן, יש גם אזרחים בצד השני."
-
ואם אתה מוחה נגד בית משפט – "זה לא פטריוטי, זה מסית."
אבל אם אתה עיתונאי שצועק "ביביסטים מסוכנים",
אם אתה אקטיביסט שתולה דגל פלסטין מול הכנסת,
אם אתה סאטיריקן שמשווה חיילים לנאצים –
אתה "שומר הדמוקרטיה", וכולנו צריכים להתאחד איתך באהבה.
אחדות זה חשוב – אבל שאלה: סביב מה?
-
סביב הדגל? או רק אם הוא בצבעי הגאווה?
-
סביב השפה? או רק אם היא עם גרשיים?
-
סביב המורשת? או רק אם זה "דיאלוג בין־נרטיבי"?
-
סביב צה"ל? או רק כשיש בחיילים ביקורת עצמית מספקת?
כי אם אחדות אומרת שכולם חייבים לשתוק – חוץ ממך – זו לא אחדות. זו כניעה.
האחדות לפי הסרגל:
-
אתה ימני? תוריד טון.
-
אתה דתי? תשתדל לא להיראות מדי.
-
אתה מתנחל? אל תתבלט, זה מרגיז.
-
אתה פשוט ציוני? די עם הקטע הזה, אנחנו בעד ערכים אוניברסליים עכשיו.
אבל אם אתה שייך למחנה הנכון?
-
תמשיך למחות.
-
תעלה עוד מופע פוליטי במימון ממשלתי.
-
תכתוב עוד טור על כמה נורא פה.
-
ותגיד "דו-קיום" עם מבט מצולם מהאולפן בהרצליה.
מהי אחדות אמיתית?
-
כשאתה לא צריך להסתיר את אהבתך לעם שלך כדי להיות "מתון".
-
כשלא מתביישים בשורשים, אלא חוגגים אותם.
-
כששמאל וימין לא מתאחדים סביב סיסמה, אלא סביב מטרה – חיים יהודיים בטוחים במדינה יהודית.
-
וכשלא שופטים אותך לפי הקול שלך, אלא לפי הערכים שלך – גם אם הם לא מופיעים ברשימת "הנאורים המותרים".
ולסיום, כלל ברזל:
אם אתה צריך לשתוק כדי שיקראו לזה "אחדות" – זו לא אחדות, זו צנזורה מתוחכמת.
ואם מישהו באמת רוצה אחדות, שיבוא אליך – גם אם אתה גר מעבר לקו הירוק.
כי עם אחד – לא חי רק בתל אביב.
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם
