ברוכים הבאים לסדרת טורי המאמרים "שגרה תחת צבע אדום – החיים בצל מלחמה, עם חיוך ישראלי".
בתקופות של אזעקות פתאומיות, הודעות "הותר לפרסום" ושגרה מעוררת לבבות, ישראלים מוכשרים למצוא את ההומור גם במצבים הכי פחות מצחיקים.
בסדרה זו, נצלול לתוך הרגעים היומיומיים – מחיפוש אחר מקלט בזמן ארוחת ערב ועד להתמודדות עם תורי סופר תחת איומים.
כי אם כבר חיים בצל מלחמה, לפחות נעשה את זה עם חיוך ישראלי אמיתי, מלא בחוצפה ותקווה. הצטרפו אלינו למסע של צחוק ושיעורים מחכימים על החיים בישראל!
בכל כמה ימים יתפרסם טור חדש ונקשר אליו מעמוד זה …

☄️ טור 1:

פתיחה – איך התרגלנו לחיות עם אזעקות כמו עם וויז?
על האופן שבו אזעקות הפכו לחלק אינטגרלי מהיום-יום הישראלי – קצת כמו תמרור עצור שלא באמת עוצרים בו.

☄️ טור 2:

החיים בממ"ד – מיני ישראל מתחת לאדמה
סיפורים אמיתיים ואבסורדיים מממ"דים ברחבי הארץ – פגישות זום תחת אש, דייטים ראשונים, וילדים שמסרבים לצאת "כי באמצע סרט".

☄️ טור 3:

פיצות וטילים – השליחים האמיתיים של האומה
מחווה משעשעת לגיבורי היום-יום: שליחים שמנווטים בין אזעקות, פקקים וביקורת בבליינד על זמן הגעה.

☄️ טור 4:

ממים, טיקטוק ופוסט טראומה – ככה מצחיקים את הפחד
איך דור ה-Z ושות' מתמודדים עם חרדה לאומית באמצעות יצירתיות דיגיטלית שלא הייתה מביישת סטנדאפיסט במילואים.

-- פרסומת --

☄️ טור 5:

קפה, חדשות ופוליטיקה על אש קטנה
הפרופיל הפסיכולוגי של ההורה הישראלי בזמן חירום. הסכנה לא מגיעה מהטילים – אלא מהרעב של הילד.

☄️ טור 6:

גן הילדים במקלט – המקום הכי קולני בשעת חירום
המקום שבו אין אויב ברור, רק ילדים עייפים, הורים מזיעים, וגננת אחת גיבורת-על עם יכולות אלתור של מפקדת סיירת.

☄️ טור 7:

שגרה בצבע אדום – טור 7:רומנטיקה על רקע יירוטים
כי אין כמו אזעקה לפתוח ויכוח נוקב על הרמטכ"ל, יוקר המחיה וסמי בומבה מהמכולת.

☄️ טור 8:

שגרה בצבע אדום – טור 8: סבתות תחת אש
סיפורים אופטימיים ומצחיקים על אנשים שהמשיכו לחיות, לאהוב, ולהתחתן, גם כשכיפת ברזל הייתה האור היחיד בשמים.

☄️ טור 9:

הומור כתרופה לאומית – סטנדאפ, חיקויים ונונסנס
מה גורם לישראלים לצחוק דווקא כשכואב? מסע בעקבות חוש ההומור הלאומי כתחליף לפסיכולוג.

☄️ טור 10:

בין תקווה לעקשנות – למה אנחנו לא נשברים
טור שמסכם את כל מה שלמדנו: על חוסן, קהילה, אופטימיות לא הגיונית, ואהבת החיים.