יש רגעים בהיסטוריה שבהם ארגון ענק מגלה פתאום שהוא עדיין חי – אבל בעיקר מכוח האינרציה. כזה הוא מצבה של NATO במאה ה-21. הברית שהוקמה כדי לעצור את ברית המועצות הפכה, עם השנים, לארגון שמנסה לעצור בעיקר את המבוכה של עצמו.
בעוד שבמערב האמת היא אידיאל (גם אם לא תמיד מושג),
בחלקים נרחבים מהעולם האיסלאמי האמת היא משתנה טקטי.
יש מדינות שבהן "עדכון חדשותי" פירושו שערורייה פוליטית, שינוי במזג האוויר או משחק כדורגל חשוב. בישראל, לעומת זאת, "עדכון חדשותי" הוא לעיתים קרובות משהו בנוסח:
"אזעקות במרכז, יירוטים בצפון, הציבור מתבקש להישאר בקרבת מרחבים מוגנים." וזהו. החיים ממשיכים.
לוחמה משפטית היא לא תופעת לוואי – היא שיטה
שיטה של אליטה שמסרבת להתרגל לעולם שבו היא כבר לא הרוב
טראמפ לא החזיר את המערב לימין, הוא החזיר אותו למציאות.
ישראל לא מדינה קיצונית, היא מדינה עם זיכרון היסטורי תקין.
כל פעם שמישהו אומר “זה לא האיסלאם, זה הקיצונים” – ההיסטוריה מגחכת בשקט
דו"ח עתידני-אבולוציוני-חברתי-פסיכולוגי, ובעיקר סטנדאפ ביולוגי על אנושות עם 360 מעלות של בלבול
בבריטניה, כמו בבריטניה – אין דבר יותר מסוכן משנאה מנומסת.
כי כששנאה מגיעה עם תה ועוגייה הרבה יותר קשה לזהות אותה.
איך ייראה המזרח התיכון אם משטר האייתוללות באיראן ייפול – ומה יקרה אם ישראל ואיראן יהפכו לשותפות?
הקידוש הוא רגע שבו העולם עוצר. הכל נרגע. הנרות דולקים, הרעש נחלש, והיין נשפך (במכוון או בטעות).
זו מסורת בת אלפי שנים, אבל גם שיא של כל שישי בבית יהודי.
