מה היה קורה אם כולם היו תמיד מרוצים
דיסטופיה עם חיוך
בוא נעשה ניסוי מחשבתי קטן.
תעצמו רגע עיניים.
אין פקקים.
אין יוקר מחיה.
אין פוליטיקה.
אין טוויטר.
כולם מרוצים … תמיד.
נשמע כמו גן עדן?
חכה רגע. זה נהיה חשוד מהר מאוד.
סוף החדשות – אין על מה להתלונן
תאר לך מהדורת חדשות: "שלום רב, הכל בסדר. ערב טוב."
וזהו.
אין הפגנות.
אין שערוריות.
אין פוליטיקאי שנתפס עם יד בצנצנת.
עיתונאים?
מובטלים.
כי אם כולם מרוצים – אין סיפור.
והאמת?
בלי חיכוך, אין עיתונות.
בלי ביקורת, אין דמוקרטיה.
אז כן, אולי שקט… אבל גם שקט של בית קברות.
פוליטיקה בלי ויכוחים – כלומר, בלי פוליטיקה
אם כולם מרוצים, אין אופוזיציה.
אם אין אופוזיציה, אין צורך בבחירות.
ואם אין בחירות – יש לך משהו אחר לגמרי.
לא צריך להיות גאון כדי להבין לאן זה הולך.
דמוקרטיה מבוססת על חוסר שביעות רצון.
על דרישה לשינוי.
על אנשים שמוכנים להגיד: "לא טוב לי".
עכשיו תוריד את זה מהמשוואה – וקיבלת שלטון יציב מאוד… ומטריד מאוד.
כלכלה בלי תחרות – סטגנציה עם חיוך
אם כולם מרוצים, אף אחד לא רוצה יותר.
לא שכר גבוה יותר, לא שירות טוב יותר, לא מוצר מתקדם יותר.
סטארט-אפ ניישן?
יותר כמו "סבבה ניישן".
למה לחדש אם המוצר הנוכחי "בסדר"?
למה להתאמץ אם הלקוח לא מתלונן?
התוצאה:
- פחות חדשנות
- פחות תחרות
- פחות צמיחה
בקיצור – יותר בינוניות, אבל לפחות כולם מרוצים מזה.
החברה האידיאלית – בלי ביקורת, בלי חשיבה
חברה שבה כולם מרוצים היא חברה שבה:
- אין מחלוקות
- אין ויכוחים
- אין ביקורת
זה נשמע נחמד… עד שאתה מבין שזה גם אומר:
- אין מחשבה עצמאית
- אין חופש אמיתי
- ואין אומץ להגיד "רגע, משהו פה לא תקין"
כי מי שמרוצה – לא שואל שאלות … ומי שלא שואל שאלות – לא מתקדם.
ישראל בגרסת "כולם מרוצים"
עכשיו תדמיין את זה בישראל.
אין ויכוח על ביטחון.
אין ויכוח על דת ומדינה.
אין ויכוח על מערכת המשפט.
כולם מסכימים.
אם זה לא נשמע לך טבעי –
זה כי זה לא.
ישראל בנויה על חיכוך:
- אידיאולוגי
- תרבותי
- היסטורי
זה לא באג – זה הפיצ'ר.
הוויכוחים האלה, כמה שהם מעצבנים, הם גם מה שמייצר תנועה.
אז למה אנחנו כל כך רוצים להיות מרוצים?
כי זה נוח.
כי עייפנו.
כי נמאס לריב.
כי היינו שמחים לשבוע אחד בלי דרמה.
אבל יש הבדל בין:
- פחות רעש
לבין - אפס ביקורת
והפער הזה הוא בדיוק המקום שבו דמוקרטיות נופלות.
האשליה המסוכנת
הרעיון של "כולם מרוצים" נשמע כמו פתרון ,בפועל, זה סימפטום.
כי אם כולם מרוצים, כנראה ש:
- מישהו לא מספר את כל האמת
- מישהו לא מאפשר ביקורת
- או שמישהו פשוט הפסיק לחשוב
ואף אחת מהאפשרויות האלה לא נגמרת טוב.
סיכום: קצת חוסר נוחות זה בריא
חברה בריאה היא לא חברה מרוצה – היא חברה שמתלוננת – אבל גם פועלת.
שואלת שאלות … מתווכחת … מתקדמת.
כן, זה רועש.
כן, זה מעייף.
וכן – לפעמים זה מרגיש כמו כאוס.
אבל האלטרנטיבה?
שקט מוחלט.
ושקט מוחלט, כמו שכבר הבנו, הוא לא תמיד סימן לבריאות.
לפעמים הוא פשוט סימן שאף אחד כבר לא מדבר.
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם
לגלות עוד מהאתר אינטליגנטי is סקסי
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם
