פוליטיקאים והבטחות: מערכת יחסים רעילה
סיפור אהבה עם צו הרחקה
יש מערכות יחסים שאתה יודע איך הן ייגמרו.
זה מתחיל בפרפרים בבטן, ממשיך בהבטחות גדולות … ונגמר בך יושב מול הטלוויזיה, שואל איך שוב נפלת בזה.
כן – זוהי מערכת היחסים הכי רעילה בדמוקרטיה: האזרח והפוליטיקאי.
שלב החיזור: "אני שונה מכולם, נשבע לך"
בחירות הן כמו דייט ראשון אחרי גירושים קשים.
אתה כבר חשדן, אבל עדיין רוצה להאמין.
הפוליטיקאי מבטיח:
- ביטחון מוחלט
- יוקר מחיה נמוך
- מערכת בריאות מתפקדת
- וחניה בתל אביב
הוא גם מבטיח שזה יקרה מהר … מאוד מהר … כמעט מחר.
מחקרים מראים שפוליטיקאים לא מפסיקים להבטיח גם אחרי הבחירות – זה חלק קבוע מהשיח שלהם, לא רק קמפיין.
כלומר, זה לא רגע של חולשה – זה האופי.
שלב הירח דבש: "תן לו צ'אנס"
הוא נבחר.
אתה נותן לו 100 ימים של חסד.
פתאום אתה מגלה:
- יש קואליציה
- יש אופוזיציה
- יש בג"ץ
- ויש מציאות
הבטחות הופכות ל"מורכבות".
התחייבויות הופכות ל"תהליכים".
והמילה "מיידי" הופכת ל"בתוך קדנציה, אולי".
אבל אתה עדיין איתו … כי אתה לא פראייר… נכון?
שלב ההתפכחות: "זה לא אתה, זה המערכת"
פה מתחילה הגז-לייטינג.
הפוליטיקאי מסביר לך:
- הוא רצה לקיים
- אבל לא נתנו לו
- והוא בכלל אשם פחות מהקודם
ואתה?
אתה כבר חלק מהמשחק.
מחקרים מראים משהו מטריד במיוחד:
אנשים לא באמת מענישים פוליטיקאים על הבטחות שלא קוימו, במיוחד אם הם "מהמחנה שלנו".
במילים פשוטות:
אנחנו יודעים שמשקרים לנו –
אבל מעדיפים ששלנו ישקרו.
שלב ההתמכרות: "הפעם זה אמיתי"
וכאן מגיע הטוויסט.
למרות הכל –
אתה חוזר לעוד מערכת בחירות.
למה?
כי כמו בכל מערכת יחסים רעילה:
- יש זיכרון סלקטיבי
- יש תקווה
- ויש פחד מהאלטרנטיבה
או כמו שכתבו באינטרנט, בלי פילטרים:
"Empty promises are more palatable than no promises"
כלומר: עדיף שימכרו לך חלום, מאשר שיגידו לך את האמת.
המציאות הישראלית: מעגל בלתי נגמר
בישראל זה כבר לא מערכת יחסים – זה מנוי.
בחירות כל שנתיים-שלוש, אותם פרצופים, אותן הבטחות, אותן אכזבות.
המערכת הפוליטית הפכה למגרש של:
- קואליציות שבירות
- עסקאות מאחורי הקלעים
- וספינים תקשורתיים בקצב של טיקטוק
גם כשיש משברים אמיתיים – ביטחוניים או כלכליים – הציבור מרגיש שההבטחות לא מתורגמות למציאות.
וזה לא רק אצלנו.
במדינות מערביות רבות, האמון בפוליטיקאים בשפל היסטורי ורוב הציבור מאמין שהם פשוט לא אומרים את האמת.
למה זה עובד להם?
כי פוליטיקה היא לא חוזה – היא נרטיב.
והנרטיב עובד על:
- פחד
- זהות
- ותקווה
פוליטיקאי לא מוכר לך ביצוע .. הוא מוכר לך תחושה של כיוון.
והכיוון הזה?
לא חייב להתממש, רק להישמע טוב.
אז מי האשם?
התשובה הלא נעימה:
גם אנחנו.
כי כל עוד:
- אנחנו מצביעים לפי שבט
- סולחים לשקרים "שלנו"
- ומתרגשים מהבטחות במקום מביצועים
המשחק לא ישתנה.
הפוליטיקאי לא טיפש.
הוא פשוט מזהה ביקוש.
אהבה שלא נגמרת
מערכת היחסים בין פוליטיקאים להבטחות לא תיגמר בגירושים … כי זו לא טעות – זו שיטה.
הבטחות הן המטבע של הפוליטיקה,
והאמת?
היא רק קישוט.
ובסוף, כמו בכל מערכת יחסים רעילה, אתה נשאר כי אתה רוצה להאמין שהפעם זה יהיה אחרת.
רק אל תתפלא כשגם הפעם זה ייגמר בדיוק אותו דבר.
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם
לגלות עוד מהאתר אינטליגנטי is סקסי
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים אל המייל שלכם
